פרישה, חושן משפט תכא:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 421:9
Open in the reader →1פטור אף מהנזק פי' וכ"ש משאר ד' דברים: ואם זה שנכנס הוזק מאליו בבע"ה פטור כן הוא גירסת מקצת הספרים ובס"א כתוב בע"ה פטור וכב"י על שתי גירסאות הללו שהן ט"ס וכתב שלא גרסינן זה אלא ה"ג ואם זה שנכנס מאליו בעל הבית הוזק בו חייב כיון שנכנס שלא ברשות ע"כ ונ"ל שהיה ק' לב"י על הנוסחאות הנ"ל דזה שאם הנכנס הוזק מאליו פטור בע"ה פשיטא וכ"ש ממ"ש לפני זה (צ"ל) ומיהו אם לא ידע שנכנס והזיקו פטור דמה אם הזיקו בע"ה פטור הוזק מאליו לא כ"ש וכן (מ"ש) [ממ"ש] אח"כ שאם בע"ה הוזק בו חייב ממילא נשמע שאם הוזק הוא בבע"ה דפטור בע"ה ול"נ שאפשר לדחוק לקיים גירסת הספרים דה"ק ואם זה שנכנס הוזק מאליו בבע"ה פי' אע"פ שהבע"ה ידע בו וראהו אפ"ה פטור בע"ה ואע"פ שמסיק וכתב בשם הרמ"ה ודוקא שלא ידע כו' י"ל רישא דהוזק ממילא איירי בין בידע בין בלא ידע ועיקר הרבותא בידע וסיפא דואם בע"ה הוזק דחייב הנכנס פירשו הרמ"ה דאיירי דוקא בדלא ידע וק"ל. והא דאם נכנס מאליו וב"ה הוזק בו חייב מימרא הוא בפ' הפרה כתבתי בסי' שע"ח ע"ש: הזיקו זא"ז בכוונה חייבין ע"ש סי' שע"ח ס"ו שם כתב רבי' שבראו זא"ז והזיקו זא"ז אפי' שלא בכוונה חייב אם לא כששניהם עשו מעשה ע"ד שכתב שם בשם הרמ"ה ס"ח שפטור וכתבתי שם דנראה דגם רש"י ורבינו מודים בו ע"ש בפרישה שהארכתי ומש"ה נראה שכתב רבינו כאן בכוונה שאז אפי' שניהן עשו מעשה חייב המזיק ואם שניהם הזיקו זה בזה ישלמו במותר נ"ש כמש"ר בסעיף זה: