פרישה, חושן משפט תכב:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 422:1
Open in the reader →1אע"פ שהחובל כו' אין מתכפר לו כו' עד שיפייסנו כו' נוסח לשון רבינו דבסי' זה הוא מל' הרמב"ם דפ"ה מהל' חובל וגוף הדין הוא מהמשנה סוף החובל (בבא קמא דף צ"ב ע"א) ויליף שם מדכתיב גבי אבימלך ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא כו' ואפשר לומר דלמדו (כו') מהאי קרא מדכתיב ועתה השב כו' ויתפלל בעדך כו' משמע שאף אם ישיב לא יצא ידי חובתו עד שיפייסו שיתפלל עליו ודוק: ה"ג אין מתכפר לו מן הצער של הבושת וכן פירש"י בגמרא פ' החובל (בבא קמא דף צ"ב ע"ב) וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש שם וכן הוא בטורים בספרים המדוייקים אבל במשנה קתני סתם אינו מתכפר לו וכ"כ הרמב"ם בפכ"ה דחובל ובטורים בדפוס ב"י נדפס מן הצער והבושת וגירסא ראשונה נראה עיקר דהא באברהם דלמדו זה מיניה בושת לחוד הוה מיהו מל' רש"י הנ"ל אין ראיה כ"כ דשם אבושת קאי שהרי כתב שם לפני זה כל אלו שאמרו (פי' ק' סלעים ודין מאה סלעים כו' והן דמי בושת) [ע"ש בפרש"י שלשונו קצת שם בע"א] וי"ל דה"ה לאינך: