פרישה, חושן משפט תכג:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 423:5
Open in the reader →1נגף האשה ויצאו ילדיה ומתה כו' ג"ז מדברי הרמב"ם שם: ומ"ש כיון שיש בו חיוב מיתה אילו היה מזיד מסיים בה הרמב"ם ז"ל שנאמר ולא יהיה אסון ענוש יענש לא חילק הכתוב בין שוגג למזיד בדבר דיש בו מיתת ב"ד לפטרו מן התשלומין וכתב הרב המגיד דעת הרב כדאסיקנא בהדיא בפ' אלו נערות וכדתנא דבי חזקיה דאמר כן אבל במה שאמר חזקיה שם שאין חילוק בזה בין נתכוין ללא נתכוין בהא לא ס"ל להרמב"ם כוותיה אלא כרב אדא בר אהבה דמסיק בפ' ד' וה' אנשים שנתכוונו זה לזה אע"ג דיש אסון לאשה יענשוהו וכר' דאמר הכי בפ' תלו הנשרפין עכ"ל ודעת הראב"ד כסתם תנא דבי חזקיה דאין חילוק בין שוגג למזיד ובין נתכוין ללא נתכוין: