פרישה, חושן משפט נו:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 56:8
Open in the reader →1שטר שיוצא מתחת יד שליש כו' כ"כ בעה"ת שער הנ"ל וסיים ביה ז"ל מאי אמרת כיון דשליש הוא ודינו כב' והרי הוא מעיד שבפניו הודה הלוה ושלא נפרע כולו הא לאו מלתא היא חדא מי יימר דעשהו שליש כשהודה בפניו כך (והא לא הימנוהו לשליש אלא מכח כיון שהימנו בידו השטר מתחלה והרי אין תורת שטר עליו) ותו כי יוצא מתחת ידו מאי הוה וכי אית ליה כח לשליש למיעבד משטרא מזוייף שטר כשר ע"כ ויש ליתן עוד טעם לדבר (דהא) דנתנו חז"ל הנאמנות לשליש לא הוה (אלא) מטעם כיון דהימנוהו לו מתחלה ולא ירא שימסרהו למלוה לגבות כולו ובלי תנאי והאי טעם לא שייך בשטר שאינו מקוים דאף אם היה מוסרו ליד המלוה לא הוה מצי גבי ביה. ונראה דאפי' כע"א לחייב לשכנגדו ש"ד אינו מחייבו דהא זה העד אינו מעיד אגוף החוב אלא שכך הודה הלוה בפניו ולא אמר ליה אתה תהיה עד בדבר ומצי למימר שלא להשביע הודה לפניו כן ואנן טענינן ליה הכי אף שהוא טען מזויף ולא טען שלא להשביע אמר י"ל דמילתא דכדי לא דכירי וכמ"ש לעיל סל"א ופ"א ואף דכתב הרא"ש והביאו רביני בספ"א ובסרנ"ה דלא אמרינן שלא להשביע אלא בדיבור ולא בכותב הא כתבתי שם דהיינו דוקא כשיוצא הכתב מיד המלוה ע"ש גם מ"ו ר"ם נסתפק בהגהותיו אי פטור בזה אפילו מש"ד ונתן טעם אחר לפטרו ע"ש והנלע"ד בעיני כתבתי: שמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו פי' אף ע"פ שהלוה מודה ששט"ח גמור הוא אפ"ה צריך המלוה לקיום חתימת העדים וכ"ו שאינו יכול לקיימו נאמן הלוה לטעון פרעתי במיגו דמזויף וכמש"ר לקמן ר"ס פ"ב: