פרישה, חושן משפט נח:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 58:10
Open in the reader →1ואם נתנם לו בפני עדים אינו נאמן ואיתרע כו' כבר כתבתי ל' הגמרא ודמסקינן והלכתא איתרע שטרא וה"מ דפרעו באפי סהדי כו' והנה רבינו כלפי שכתב תחלה בנתן לו שלא בפני עדים דנאמן הוא לגמרי אפילו בלא שבועה אם יש בו נאמנות. כתב בזה דנתן לפני עדים דאינו נאמן לכ"ע אלא איתרע שטרא וסתם דבריו כל' הגמרא משום דרצה לסדר עליו דעת החולקים בפי' איתרע שטרא ומש"ה התחיל אח"כ בסמוך בל' ור"ח כתב כו' והול"ל וכתב ר"ח דהא אינו חולק אשום דעה הנזכרת לפני זה אלא משום דרבינו בא לסדר דעות החולקים זא"ז מש"ה א"ש האי ל' וכן הוא ל' הגמרא בכיוצא בזה וק"ל: אבל אם נתנם לו בפני ע"א לא איתרע שטרא וס"ל דא"צ אפילו לישבע נגד העד וכמ"ש בדרישה לשונו וטעמו וזהו שכתב רבינו בס"ס ל' בשם בעה"ת דאם הודה בפני ב' זא"ז מצטרפין ואינו מהימן לומר סטראי נינהו משמע דכל דלא הודה בפני ב' מהימן וכ"כ ב"י ודומה לזה צ"ל דס"ל לרבינו בענין נאמנות כמ"ש בר"ס ע"א דהיכא דהאמינו סתם נאמן נגדו דוקא ולא כנגד העדים ונגד ע"א ג"כ נאמן ע"ש. ור"ח כ' שלא איתרע שטרא כו' פי' מ"ש בגמרא איתרע שטרא כשנתנו לו בפני ב' עדים: אבל בשבועה מיהא גבי כו' מדקאמר תלמודא ל' איתרע שטרא ול"ק בטל שטרא כ"כ. ורב האי ורב שרירא פירשו שהשטר בטל לגמרי וכן דעת הרי"ף והרמב"ם ול' איתרע ל"ד דמצינו בכמה מקומות דמשמע הכי והרא"ש סבר דל' איתרע שטרא משמע שלא קרעינן ליה ולא מגבינן ליה אלא שאם תפס אין מוציאין מידו ועמ"ש לק' סס"ד: כתב הר"י הלוי כו' דברים אלו הביא י י בעה"ת באורך שי"ט גם הרא"ש פרק שבועת הדיינים: אי בתורת פרעון אי בתורת פקדון כו" כלומר אע"פ דאיכא תרתי לחובה דהיינו פרעון או פקדון מ"מ אמרינן אימר מתנה יהיב ליה. והשתא א"ש שהביא רבינו כל ל' הרמב"ם אע"פ שהוא נכלל בדברי ר"י הלוי והו"ל לקצר ולכתוב וכ"כ הרמב"ם אלא משום שהרמב"ם לא הזכיר פקדון ונוכל לומר דאיירי כשידוע שלא היה פקדון אבל היכא דאיכא ספיקא בתרתי לחובה אפשר דלא ס"ל כר"י הלוי מש"ה הביא רבינו ל' כאשר הוא כיון שאינו מוכרע ואף ע"פ שבנוסחאות הרמב"ם שבידיבו איתא ג"כ או לפקדון נראה שבנוסח רבינו לא היתה כ"כ דאל"כ לא היה משמיטו ודוחק לומר שהוא חסרון וט"ס כיון דבכל ספרי רבינו ליתא וב"י תירץ דמש"ה העתיק כל ל' דהרמב"ם להשמיענו שאם אמר להד"ם שהוחזק כפרן ואע"פ שפשוט הוא עכ"ל ומ"ש נראה יותר בעיני. שהרי לא פרעו בעדים ר"ל שהרי לא נתנם לו בפירוש בתורת פרעון בפני העדים: כיון שראו נתינת המעות איתרע שטרא וכ"כ הרמב"ן ומטעם דאין זה מיגו דאיבעי טען טענה אחרת טובה הימנה שבמתנה נתנם לו דאדרבא (מעות) [טענת] מתנה גרוע הוא טפי מטענת סטראי דאדם יותר ברצון פורע חובותיו ממה שיתן לו במתנה כיון שהוא חייב לו: