פרישה, חושן משפט ס:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 60:3
Open in the reader →1לפיכך לוקח כו' פי' השתא דאמרינן לוה ולוה וקנה חולקים לפיכך לוקח וב"ח נמי חולקים בשבח: ובא ב"ח (פי' ב"ח דכתב לו דאקני) לטורפה עם השבח שכך דינו כדאמר שמואל פ"ק דמציעא ב"ח גובה שבח ואמר רבא תדע שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום זביני אילין בידך אינון ועמליהון ושבחיהון (ואי לאו דב"ח גובה שבח למאי איצטריך מוכר למכתב דאיהו מעמיד לו את השבח) וטעמו של דבר כתב שם הרא"ש (דף ק"ל) דעשו תקנה למלוה משום נעילת דלת לגבותו וא"צ ליתן לו אפילו ההוצאה ללוקח ומחשב כאילו הלוה בעצמו עמל וטרח והשביחה בזמן שהשביחה הלוקח כו' ע"ש ובפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ד) מסיק בגמרא דאינו טורף אלא חצי השבח דהו"ל כלוה ולוה ואח"כ קנה ופי' ר"ש שם ז"ל שכיון שמכר הלוה שדהו וכתב לו אחריות (דהיינו אנא איקום זביני אילין בידך) ואח"כ השביחן הלוקח (הו"ל כמי) שקנאו הלוה אחר שנשתעבד לשניהם ויש לכל א' חלק בו לפיכך חולקים בו כדין לוה ולוה ואח"כ קנה עכ"ל וז"ל רבינו בר"ס קט"ו והאי שבח כאילו קנאו המוכר ומכרו להלוקח אחר שמכר לו השדה ונתחייב באחריותו נמצא גם אחריות הלוקח על השבח כו' ובזה דברי רבינו בכאן מבוארים דמ"ש דכיון שמכר לו באחריות ר"ל דכתב לו אנא איקום כו' ול' רשב"ם הנ"ל תפס ונראה דאפילו לא כתב להלוקח דאקני נוטל חצי השבח דהא אחר שהשביחה הלוקח לא מכרה הלוה לשום אדם אחר כ"א להלוקח ולא גרע גבי לוקח מאילו נשאר עדיין ביד המוכר אבל להמלוה ודאי בעינן דכתב דאקני משום השבח אף אם גוף השדה היה בידו קודם ההלואה דהא אמרינן דהו"ל כאילו חזר ומכרה להלוקח וכנ"ל וע"ל ר"ס קט"ו דשם מקור הדין הזה ושם ביארתי יותר מילתא בטעמו וגם רבינו קיצר כאן וסמך אמ"ש שם: