פרישה, חושן משפט סא:יח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 61:18
Open in the reader →1שאלה ראובן שיצא כו כלל ס"ה: ואח"כ נתבלבל המעמד כצ"ל: או עשיתי כו' אע"ג דאמרינן לעיל סל"ב דאף אם הוא אינו טוען כן אנן טענינן ליה והביא שם תשובה זו עצמו היינו היכא שאמר שלא ח"ל כלום אז אנן מתרצינן שהודאתו היתה כדי שלא להשביע כו' אבל הכא מודה שח"ל: א"כ מה קפידא כו' מל' א"כ מה קפידא כו' משמע דה"ק בשלמא אי הוה טען שכוונתו היתה שלא להשביע היה קפידא בכתיבה זו דלולי הכתיבה יכול לטעון כן ועכשיו שנכתב אינו יכול לטעון כן אף שלא נכתב אלא בל' הודאה גרידתא מ"מ אלימא מילתא דכתיבה כמ"ש בס"מ ואם זה הנתבע יכול לברר שכדבריו כן היה שלא הודה הודאה זו ע"ד לכתוב לא הוי אזלינן בתר זאת הכתיבה דהיינו מקרעינן ליה אבל השתא שלא טען שלא להשביעו כוונתי א"כ אין להקפיד בכתיבה זו ואי משום שיבא לגבות ע"י ממשועבדים ע"ז מסיק וכתב דלהא אין לחוש דהא לא היה כוונתו להפיק קלא ולהיות לו כדין שטר גמור אלא לזכרון דברים כוונו דכן מוכח ל' השטר מדלא כתבו העדנו על עצמו: כמו שרגילין לכתוב בשטרות ר"ל בשטרות גמורים הנכתבים לטרוף ע"י משועבדים כי ע"י שכותבין שא"ל אתם עדי ומעידין על עצמו כאילו אמר הודיעו הדבר לרבים ויזהרו מליקח שיעבודי. ומדלא כ"כ אלא הודה בפנינו כו' ר"ל הנכתבים לזכרון דברים (וכמ"ש לפני זה ועד"ר שם כתבתי די"ג ולא הודה בפנינו ואותה גירסא נראה עיקר): ואינו גובה כו' מאחר דשם לית בו קנין דודאי אם היה נכתב בו קנין נשתעבדו נכסיו משעת קנין ובכתיבה כל דהו היה סגי: וגם אינו שטר הלואה דאם היה שטר הלואה הי נכסיו משועבדים לו משעת ההלואה והשטר נכתב עליו לגבות ממשועבדים אבל בזה השטר לא כתב אלא מה שהודה בחשבון דהוא לזכרון דברים בעלמא ואם היה טוען עתה שלא להשביע הודה היו שומעין לו אבל כיון שלא טען הו"ל זה עדות לקיים כו' נראה דר"ל דל"מ תו לטעון שלא להשביע או החזרתי להן והא דלא כתב ג"כ דהא לא טען החזרתי להן אפשר דבעזבון שהודה שהיה בידו לא שייך למימר כבר החזרתי דלמי יחזירו אלא דפסק הרא"ש דגם מהיום והלאה לא מצי למטען כן כיון שעכשיו נודע לו שיש שטר הודאה בזה עליו אין לו להחזיר אף שיגדילו אם לא יקח מידם הכתב: