פרישה, חושן משפט סא:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 61:6
Open in the reader →1ששאלת שטר כלל ס"ח: אם יוכל כו' פי' כשיהיה אותו האחר בעולם בעת שנשתעבד הלוה דהא אין אדם יכול לשעבד עצמו למי שלא בא לעולם כו' רשב"א וע"ל סקכ"ו. בלא הרשאה ע"ל סקכ"ב דין הרשאה וטעם צורך שלה. לחיזוק בעלמא כו' רבינו קיצר בל' השאלה וכ"כ שם לחיזוק בעלמא גם בלא צוואת הלוה אמנם הואיל ונהגו לכתוב כן בכל השטרות אמרינן כי אמר סתמא כפי מנהג קאמר וגם נאמנות רגילין עכשיו לכתוב בכל השטרות אף כי אמר ליה סתמא א"כ ג"כ לא יועיל כל (מה) [זמן] שאין אנו יודעים שאומר לו בפי' כן: עד הכפל וי"ס גורסין עם הכפל ובמקצתן על הכפל: תשובה כך כו' אם לא שכתוב מפורש בו אף בלא הרשאה נראה דעיקר תשובתו היה כיון דנהגו כן דלפעמים היו כותבין בשטר בפירוש אף בלא הרשאה נמצא כשלא כתבו בו כן הוי ריעותא מש"ה לא הלכו אחר פשט השטר ופירשוהו לכל מוציא שטר זה ד"ל המוציאו עם ההרשאה שבידו משא"כ בנאמנות דכ' בו מפורש ואף שהסופר כתבו מעצמו מ"מ כל המקנה על המנהג הוא מקנה וכדמסיק ובסמוך יליף מדין זה מק"ו וכ' ומה כאן דלית ביה צד עבירה אף אם פירשו לכל מוציא שטר זה אפילו בלא הרשאה אפ"ה כיון דאיכא בו צד ריעותא נדחקו בפירושו ק"ו היכא דאיכא ביה צד עבירה דלא נלך אחר ל' פשטא דהשטר רק נפרשו דר"ל כשלא מוצא דיין שרוצה למשכנו וק"ל. והב"י כתב כאן והנה השיב שכך נהגו בטוליטולא כלומר למנהג בעלמא דאילו מדינא תנאם קיים וכך פי' דבריו בת"ה סשל"א עכ"ל ונ"ל כוותיה לדינא אבל לא כביאורו רק כמ"ש ועד"ר ששם כתבתי דגם בעל ת"ה לא כ"כ לביאור דברי הרא"ש ע"ש: