פרישה, חושן משפט סג:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 63:1
Open in the reader →1עדים שהעידו על ראובן כו' מימרא דר"פ פרק א"נ (דל"ו) וע"ש מ"ש הרא"ש שם וכתבתי דבריו ומה שיש לדקדק עליו בדרישה. ולא דמי למש"ר לעיל בס"ס ל"א מי שהביא עדים והוכחש כו' ואח"כ מביא עדים אחרים כו' דהתם אף אם הוא מוחזק כשקרן כ"ע מי הוחזקו כשקרנים משא"כ הכא דחיישינן שהוא עצמו כתב וחתם וזייף חתימתן ועיין ברמב"ם סוף הל' עדות שכתב שם הני ב' דינים בזא"ז גם בש"ע ס"ס ל"א כתב כל' הרמב"ם שניהם זא"ז והא דלא מחזיקין גם שאר שטרות בזיוף כתב הרא"ש שם הטעם דאמרינן דג"ז לא בקש לזייף אלא מפני שהמנה היה אצלו בע"פ וירא שמא יכפור וק"ל: ומש"ר עד שיעידו כו' א"צ שידעו שחתמו שטר זה אלא ר"ל שמעידים שכתב חתימות דשטר זה הוא כתב ח"י ולא חיישינן שמא כיון וזייף דכולי האי לא שכיחי לזייף ולא קאמר עד שיעידו עדיו אלא לאפוקי אחרים שהעידו על חתימתן דלא מהני דשמא טועין בדבר וכן משמע ברמב"ם סוף ה"ע וכן מוכח ממש"ר בסמוך ז"ל והרמ"ה כתב בל' פלוגתא וק"ל: כל שטרותיו כו' ודוקא מאותו זמן שהיה חוזר על זיופיה אבל הוציא שטר שראוהו בידו קודם הזמן שחזר על זיופו למפסליה למפרע בזמן שהיה לו חזקת כשרות לא אמרינן ודוק ועד"ר: עד שהן בעצמן כו' הכי הוה עובדא בפג"פ ברבא שטעה בחתימתן: אבל אם כו' כלומר אע"פ שאין זוכרין שחתמו בשטר זה ואפשר שההלואה שראו לא היתה אלא מלוה ע"פ וזה זייף ועשאה מלוה בשטר מ"מ כיון דמעידין שראו ההלואה ושזה כ"י רגלים לדבר דקושטא קאמר ולא זייף כ"י: ומ"ש או אחרים מעידין ר"ל אפילו אחרים וכ"ש כשהן עצמן מעידין שזוכרין שחתמו שטר זה: ומ"ש דהא תו ליכא למיחש לזיופא אע"פ דכשמעידין שזוכרין ההלואה ושזה ח"י אכתי איכא למיחש לזיופא כיון שאין זוכרין שעל שטר זה חתמו אלא דאין חוששין לזיופא כולי האי ולא הול"ל דהא תו ליכא למיחש כו' (לכן צ"ל דה"פ) ל' לזיופא לגמרי לדבר שלא היה בעולם ליכא למיחש כדאיכא למיחש ברישא וק"ל: (ב) ומיהו לא משהינן ליה כו' פי' אף שהאי שטר לא מקרעינן ליה משום דאם יבאו העדים ויעידו שהוא חתימתן או שיעידו שראו ההלואה (לכל מר הנ"ל כדאית ליה) מגבינן ביה מ"מ לא משהינן בידיה ומה שלא כ"ר כאן דאי תפיס לא מפקינן מיניה כמש"ל סמ"ו סל"ג ובסנ"א ס"ג וכן לעיל לא כתב דלא משהינן ליה בידיה משום דהתם כיון שלא הוחזק בפסלות לגמרי מהני תפיסה וכיון דמהני תפיסה משהינן נמי בידיה ולא חוששין לזה שילך לב"ד אחר שלא ידעו בדבר ויגבה מה לי תפס מה לי הוציא ממון בב"ד דלא ידעי אבל כאן דמחזקינן בפסול לגמרי ודאי לא מהני תפיסה ומשה"נ לא משהינן ליה בידיה ודוק: