פרישה, חושן משפט סה:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 65:16
Open in the reader →1המוצא שטר מתנת בריא כו' ברייתא שם (דף י"ט) והטעם כמ"ש דכיון דנפל איתרע וחיישינן שמא הא דמודה להראשון לא לזכות לו באמת אלא לעשות קנוניא להפקיע מיד אחר שמכר או נתן לו: כגון שכתב מהיום אם לא כו' והטעם דתו לא מצי האי מקבל מתנה להוציא מיד מקבל מתנה או הלוקח דבתריה דקמא ובתרא בתרא זכי שהרי הדר ביה מקמא: ואם הוא שטר הקנאה כו' דבשטר הקנאה אין הנפילה ריעותא כמ"ש לעיל בסמוך דהו"ל כאילו יש עדות שבא לידו מיד בשעת קנין דהא הקנין זכי וק"ל ועד"ר: ומה שכתב רבינו ואם הוא שטר הקנאה שפי' שהקנה לו מיד דמשמע שצריך להיות מפורש בו בהדיא שהקנה לו מיד כבר כתבתי בדרישה ס"ס ל"ט והוכחתי דל"ד הוא ע"ש והא דיש חילוק בין שטרי הקנאות היינו דוקא בשטר מתנה דלית ביה חשש פרעון אלא שאר חשש קנוניא וכיון שהקנה לו מיד הו"ל כאילו הביא ראיה שבא לידו מיד דליכא למיחש (בין) [ביה] לשאר קנוניא עמ"ש לעיל אבל בשט"ח העומד לפרוע אין חילוק בין שטרא הקנאה וכ"כ הרי"ף והרמב"ם ובעה"ת בשנ"ב וכן דייק ל' התוס' שם (די"ו) בד"ה אע"פ שכתב כו' משה"נ לא כתב רבינו האי חילוק דהקנאה לעיל בס"ח בדין מצא שט"ח וק"ל: אע"פ שלא הגיע השטר כו' זהו דלא כר"ח ורי"ף דס"ל דלא הקנה עד שיגיע השטר לידיה ע"ל סל"ט: