פרישה, חושן משפט עט:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 79:1
Open in the reader →1האומר כו' פלוגתא דאביי ורבא בשבועות ד' מ"א וידוע דהלכה כרבא דאמר הכי: והלה אומר להד"ם פי' לפני ב"ד וע"ד שיתבאר בסמוך ס"ח: ובאו עדים כו' חייב לפרעו ואין משביעין למלוה דה"ז הוחזק כפרן רמב"ם פ"ו מטוען וכן כתב רבי' בסמוך ס"ו וכתב המ"מ שם אדברי הרמב"ם שכן מוכח כאן דאם איתא דהמלוה נשבע היאך מקבלים שבועתו נגד ב' עדים אלא ודאי אינו נשבע עכ"ל ורבינו שכתב בסימן ע"ה ס"ב בהכופר בפקדון ובאו עדים והעידו על מחצה שראו בידו דהוחזק כפרן והתובע נשבע ונוטל כתבתי שם בדרושה ס"ב דל"ד לזה ע"ש ודוק. מודה הוא שלא פרעו פי' שבשעה שאמר ליה מנה לי בידך עדיין לא פרעו: הודאת ב"ד כק' עדים דמי כלשון זה כתב גם פן הרמב"ם פ"ו דטוען וא"ל הא גם אלו ב' המעידין שפרעו נחשבין כק' וא"כ הודאת בע"ד יותר מק' עדים מיבעי ליה ונ"ל דעיקר מה שנתחייב לשלם היינו משום דהוכחש בעדים שמעידין שלוה והוא אמר להד"ם אלא שתאמר הרי ב' עדים מעידין שפרע ע"ז כתב דגם הודאתו מיחשבא כק' עדים וסלק עדי פרעון כנגד הודאתו שהוא כאילו היו עדים שלא פרעו וישאר כפרן באמרו להד"ם ועיין מה שכתבתי בסמ"ע מזה על מ"ש מ"ו ר"ם בהג"ה וגם יותר ממאה עדים ודוק: ומ"ש לפיכך כו' אין משביעים כו' כ"כ בעה"ת שער י"א ולאפוקי מב"ה ובזה צ"ל דהודאתו מיחשבא יותר מב' עדים דאל"כ הא כבר כ"ר ס"ס כ"ט ובס"ס מ"ו בע"א אומר תנאי היו דברינו וע"א אומר לא היה תנאי סלק עד נגד עד ומשביעים אותו היסת דהא בזה אין שייך לומר כבר הוחזק כפרן דהא כבר חזר ופרע ליה משום כפירתו ועכשיו חוזר ותובע אותו ואומר ממון שלי בידך שלא כדין וכל כפרן וחשוד התובע לחבירו צריך לישבע לו לכל הפחות היסת אטענתו וגם בר"ס ע"א ס"ו בהימניה כבי תרי דצריך לחזור לפרוע מ"מ מביאין לידי היסת ומיהו י"ל דשאני ש"ה דלא נתקנה אלא מכח דחזקה הוא דאין אדם תובע אם אין לו עליו והרי כיון דכבר הודה דלא כרעו מתחלה לא תקנו ש"ה אתביעה כזו וק"ל: