פרישה, חושן משפט פא:לה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 81:35
Open in the reader →1שאלה לא"א הרא"ש כו' בכלל ס"ו ס"ז: ה"ג וכיון שנשבע שכך א"ל ביקש שיתנו כו' ומפני כך השטר שעליהם כו' ואף שבי"ד סקע"ז נתבאר דבעיסקא אסור לכתוב סתם שטר אפילו על הקרן אלא צריך שיזכיר בו שהוא עיסקא מ"מ אין להקשות למה לא יהיו נאמנים במגו דהפסדנו הקרן די"ל דאף אם היו אומרים כן אכתי הוצרכו לפרוע להנותן חצי דמי ההפסד שהוא עליהן והן כבר פרעו לו כל הקרן ואפשר דמש"ה דקדק וכתב בל' השאלה ז"ל ולא היה עליו שום פרעון דאם היה כתוב עליו שקבל נ' זהובים היו נאמנים במגו דהיו אומרים הפסדנו המותר ולא היו צריכין ליתן עכ"פ אלא כ"ה זהובים וק"ל: ולא היה כתוב בו שום פרעון הוצרכו כו' כלומר דאילו היה כתוב הפרעון על השטר לא היה ראובן נשבע ונוטל מהם הריוח והיה כח לראובן לתבוע החוב מאיזה שירצה הרא"ש לטעמיה דס"ל הכי אפילו באם יש להשני לפרוע חלקו כמש"ר בשמו ר"ס ע"ז: ששמעון א"ל שהרויח כ"ה זהובים לפי גירסא זו צ"ל דה"פ שראובן לחלקו הרויח כ"ה זהובים והם יחד ג"כ כ"ה זהו' אבל ממ"ש אח"כ נתנו לו מהם חלקו משמע דמאותן הזהובים הנזכרים נתנו לו חלקו וא"כ א"א לומר דהזהובים הנזכרים הם כ"ה לכ"נ להגיה נ' במקום כ"ה וכמשר"ל אתה אמרת לי שהרווחת נ': ומ"ש ונשבע ראובן כו' ר"ל דאילו לא נשבע לא היה נאמן בדבורו אף שהיה כבר מוחזק ואפילו שילם לו שמעון בלא עדים דמ"מ מידי היסת לא הוה מצי מפיק נפשיה באומר לו לוי או שמעון לקחת ממוני שלא כדין שלא אמרנו שהיה בו כ"כ ריוח ובש"ע לא הזכיר שבועה ועמ"ש בסמ"ע: כיון שלא מסר מודעא ומה"ט לחוד לא היה לו לתפוס בחלק לוי כיון שהוא לא הודה לו מש"ה הוצרך גם לטעם הראשון דאין לו עסק אלא עם שמעון דהודה לו ממנו לבדו יכול לגבות כל החוב ועיין בסמ"ע: