פרישה, חושן משפט פב:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 82:10
Open in the reader →1וכתב הרמב"ם שהלוה ישבע מיד כו' סברתו בזה הוא כיון דהשטר הוא בשלימותו ובטובו צריך הלוה לשלם או לישבע שאין לו אלא שאנו דנין שקודם שיגבה צריך התובע לישבע ע"ז מסיק וכ' וכשתשיג ידו ויתן כו' וכאילו אמר עד שעה שיתן אין ללוה עליו כלום והמלוה בדין תבעו בשט"ח ומש"ה צריך לשלם או לישבע ובזה מיושב למה הוצרך לכתוב הא דוכשתשיג ידו ויתן דישבע המלוה וק"ל: וכשתשיג ידו ויתן לבעל חובו כו' פי' ויוכל ליתן לבעל חובו: והתובע אינו חייב שבועה כו' א"ל פשיטא דאם אינו רוצה התובע ליטול מי יכריחנו לישבע שבועה די"ל דקמ"ל דאין הלוה יכול לימר למלוה השבע לי שאינו פרוע או החזיר לי שטרי שאיני רוצה שתתפוס אח"כ ממוני ובלאו ה"נ לא ניחא לי דליפשו עלואי שטרי חנם: