פרישה, חושן משפט פד:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 84:4
Open in the reader →1הפוחת שטרו כו' ברייתא שם בפרק הכותב ע"ש וקאמר שם בגמרא דדוקא בטוען אמנה היה בינינו גובה המותר בהשטר אבל אם טען שהעדים טעו השטר חספא בעלמא הוא וזש"ר אחר זה בס"ה טען המלוה כו' עד והעדים טעו וכתבו אלף כו': נפרע שלא בשבועה פירוש אנן לא טענינן ליה שצריך לישבע שמה שנכתב אלף אמנה היה כו' דכאן אין שייך לומר אמנה לא ניתן ליכתב כמש"ר בס"ס מ"ו דשם אעדים קאי דאמרי כתב ידינו הוא אבל שטר אמנה הוא ומש"ה אמרינן דאין נאמנים דא"כ חתמי אעולה כיון דידעי דאמנה הוא ואסור למחתם עליה משא"כ הכא דהעדים לא ידעו שהוא אמנה וגם שייך למימר אין אדם משים עצמו רשע דהודאת בעל דין שאינו ח"ל כ"כ כק' עדים דמי: ואם יאמר הלוה השבע לי כו' כדין שטר דעלמא וכמו שנתבאר סי' פ"ב וא"ל ליהוי המלוה כמשיב אבידה דאילו רצה היה תובעו באלף ומשיב אבידה פטור משבועה כמ"ש בסימן רס"ז דלא אמרינן דהוי כמשיב אבידה אלא בנתבע כגון שכתוב בשטר שח"ל סלעים והוא מודה שח"ל ג' וכמש"ר בסימן מ"ב אבל לא בתובע וק"ל: