פרישה, חושן משפט פז:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 87:10
Open in the reader →1פרש"י שאין כופר הכל כו' בפ' הגוזל עצים כ"כ ועד"ר ודברי הרמב"ם שכתב רבינו כלל דבריו בפ"ב דשכירות ופ"ו דשאלה נקט אבל לא כתוב שם בספרי הרמב"ם שבידינו בל' הזה ממש ובעה"ת כתב בשם הרמב"ם אות באות כמש"ר בשמו וכ' ב"י דנראה דגירסתם ברמב"ם כן היה וטעמא דרש"י הוא משום דהא דפטריה רחמנא בכופר בכל משום דאין אדם מעיז פניו בפני ב"ח שעשה לו טובה שהלוה לו ואי לאו דקושטא קאמר לא מצי למכפר ביה אבל בפקדון דאין כאן טובה מעיז ומעיז ולא מיבעיא דס"ל לרש"י דבמקום דלא עשה לו טובה האדם מעיז אלא ס"ל נמי דאמרי' מגו דהעזה (פי' לא מיבעיא כשאין לו טענה אחרת אלא הא דהעזה דטוען אע"פ דהוא מעיז אלא אע"פ שטוען טענה אחרת אמרי' דנאמן עליה (בש"ד או בשאר שבועה כפי עניינה) במגו דהיה טוען טענה זו דיש בה העזה והיה נשבע עליה) וכ"כ נ"י פ' הגוזל בתרא דף מ"ד ע"א דמפרשי' שהביא שם ס"ל כרש"י דגבי פקדון אדם מעיז ומש"ה אמרו שם מגו דהעזה ע"ש ועד"ר: שנגנבו אז נשבע פי' נשבע ש"ד: ונסתלקה מעלי שמירתך נשבע היסת טעמו של הרמב"ם דבכל הטענות ששכנגדו יודע שמשקר אין אדם מעיז בין בהלואה בין בפקדון אבל טענות של שומרים כגון נגנב או נאנס מידי שאין שכנגדו יודע שמשקר מעיז ומעיז הלכך צריך לישבע ש"ד כ"כ המ"מ פ"ב מה' שכירות וגם התוס' והרא"ש כ"כ: