פרישה, חושן משפט פז:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 87:16
Open in the reader →1ואלו הדברים שבין ש"ד וכו' מקור דברים הללו מפרק שבועת הדיינים וכמ"ש בדרישה ושם כתבתי דהאי שבועה דרבנן ר"ל היסת וקאמר דאף דש"ד והיסת דרבנן בשניהן הנתבע נשבע ונפטר מ"מ איכא בינייהו הני ד' דברים אבל בשבועת המשנה דנשבע ונוטל גם בהא איכא מקצת הני דברים כגון מיפך שבועה ונק"ח וכמ"ש בסמוך ורבינו חשב הד' חלוקות וסימנך ח"מ ש"ה. "חשוד על השבועה. ממון או "מורודין דהיינו יורדים לנכסיהם. "שם דהיינו שנשבע בנק"ח ובשם. "היפוך שבועה. ורבי' כתב סי' זה בא"ח סי' קכ"ג אדין כוס של ברכה דאר"י אנו אין לנו אלא ארבע וסימנם ח"מ"ש"ה "חי "מלא "שטיפה "הדחה. ועיין בסמ"ע שם כתבתי דלדברי הרמב"ם דמצריך גם להיסת שבועה בשם אלא דא"צ נק"ח לא א"ש האי סימנא. אבל בש"ע כתבו וכתב בצידו דלא הודו להרמב"ם בזה ע"ש סי"ח: מי שנתחייב ש"ד ולא רצה לישבע ב"ד יורדין כו' משמע דוקא ש"ד הא כל שבועה דרבנן אפילו כי נשבעין ונוטלין כגון דתפסי כדי תביעתן אין מוציאין מידו דהו"ל כיורדין לנכסיהן וכ"כ הרי"ף והרא"ש פרק הכותב בהדיא וכמ"ש בדרישה ואפי' תפסי אחר שפסקו להם דלא יטלו בדין כ"א בשבועה והן עברו ותפסו וכמשר"ל בסי' פ"ב ס"ג בא"ל הנתבע השבע על שטרך וטול ולא רצה לישבע ותפס דלא מפקינן וכמ"ש שם ע"ש: ומה שסיים רבינו וכתב דבשבועה דרבנן אם הוא מהנשבעין ונפטרין כו' ללמדנו דאף שאין יורדין בהן לנכסיהם מ"מ מנדין ומנגדינן להו וה"ה ומכ"ש דאם הנשבע ונוטל תפס ואינו רוצה לישבע דמנדינן ומנגדינן ליה אלא רבינו נקט מלתא דפסיקא דבכל שבועת היסת שאינו רוצה לישבע מנגדינן משא"כ בנשבעין ונוטלין דדוקא כשתפסו דינייהו הכי אבל בשלא תפסו כשלא ירצו לישבע ילכו להן כנ"ל לפרש דברי רבינו ע"פ שיטת הרי"ף והרא"ש ועד"ר: