פרישה, חושן משפט פח:לח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 88:38
Open in the reader →1אבל התוס' כתבו כו' בב"מ דף ד' וגם בפרק שבועת הפקדון (שבועות דף ל"ז) כ"כ ועד"ר: א"כ כל מלוה היא ש"ק ואפילו מלוה ע"פ נמי נשתעבדו נכסיו והא דלא גבי מלקוחות משום דאין ההלואה ידועה כיון שאין עדים בדבר ואפי' אם הלוה מודה דחיישינן לקנוניא ואם היה הלוקח מודה היה גובה ממנו כ"כ הרא"ש בס"פ שבועת הפקדון וקאי שם אדברי הרמב"ן ואיירי מדין תורה ודאי מתקנת חז"ל אף אם הלוקח מודה בהלואה אם לא ידע בה בשעת הלקיחה פשיטא דאינו טורף ממנו: ליכא שום ש"ד פירוש אבל שבועה דרבנן כגון הנשבעים ונוטלין נשבעין עליהן כדלקמן סי' צ"ב מ"ו ר"ש: ולא משכחת ש"ד אא"כ אין ללוה קרקע או שמחל לו השיעבוד זה פשוט דמי שמחל לו השיעבוד דבני חרי דמכל שכן מחל לו שיעבוד דמשועבדין ומשמע דוקא במלוה על פה נשבע בכהאי גוונא הא בשטר אפילו בכהאי גוונא אינו נשבע וזהו מטעם דכתבתי לעיל דהשטר בעצמו מיחשב כתבעו בקרקע ועד"ר: