פרישה, אבן העזר קלט:ה
פרישה · Prisha, Even HaEzer 139:5
Open in the reader →1עד שתטלנה משם לכאורה קשה מאי מהני כשתטלנה משם הא בעינן שיבא הגט לה או לרשותה מידו ממש כדלעיל בריש סימן קל"ח וכשנותנו לרשותה בעינן שתהא סמוכה לו בשעת נתינה וכמ"ש הרמ"ה מיד אחר זה ושמא י"ל הואיל שבתחילה בא הגט לרשותה מידו ואע"פ שאינה מגורשת באותה נתינה הואיל שהיא לא היתה עומדת שם מ"מ כשאח"כ תטלנו מחצרה חשיב כמידו דהא הרשב"א והר"ן סוברים דאפי' אם אינה חוזרת ונטלתו משם רק מיד כשבאת לחצרה מגורשת. מיהו אכתי קשה הא דמסיק הרמ"ה וכתב ז"ל או שיטלנו הוא ויתננו לה מאי או שיטלנו כו' דקאמר הא כ"ש הוא אי נטילתה מהני כ"ש נטילתו וחוזר ונותנו לה דמהני. שוב מצאתי שהב"י כתב בס"ס זה ז"ל וכתב עוד הרמב"ם שאם אינו כפות וניעור אינה מגורשת עד שיגיע הגט לידה משמע דס"ל שאם נטלתו מן העבד מגורשת וכתבו המ"מ והר"ן שהרשב"א מסתפק אם צריך שיטלנו הבעל ויתננו לה דכשנטלתו דלמא הוה לה כטלי גיטך מע"ג קרקע עכ"ל ב"י והנה לכאורה נראה שגם הרמ"ה נסתפק בזה מש"ה כתב עד שתטלנו משם או שיטלנו הוא כאילו אמר בלא נטילה משם עכ"פ אינה מגורשת אלא בעינן לפחות נטילתה ואפשר דבעינן גם שיטלנו הוא משם ויחזור ויתננו לה. והיותר נראה לומר דמה שמסיק זכתה ויתננו לה להתגרש בו קאי נמי אמ"ש עד שתטלנו משם ור"ל שאם תטלנו והוא אומר יהיה בידך להתגרש בו מהני ובזה נתיישבו שתי הקושיות דאם נטלתו מהני כיון שא"ל ג"כ הרי בידך להתגרש בו. וקאמר או עד שיטלנו כו' ללמדנו דגם בכה"ג צריך שיאמר לה בשעה שיתנו לידה שנותן לה להתגרש בו וק"ל: