פרישה, אבן העזר קמא:סג
פרישה · Prisha, Even HaEzer 141:63
Open in the reader →1ואין דעת א"א הרא"ש ז"ל כן שכתב כו' רצה לומר שהרא"ש חולק על הרמב"ם בתרתי שהרמב"ם סבר בפסולי דאורייתא כשנתקיים בחותמיו הגט פסול ובאינו מקיים הוא בטל לגמרי והרא"ש סבר בא"י דהיינו כמו מקוים יכולין לכתחלה להביאו דכיון שאין צריך לומר בא"י בפני נכתב ונחתם אין סומכין על עדותו כלל כמו במקויים ובחוצה לארץ דהיינו אינו מקוים הוא פסול ואינו בטל לגמרי. ואע"פ שכתב המ"מ טעם לדברי הרמב"ם וז"ל שהרי אפילו בעדות אשה שמת בעלה אינו נאמן וכן נראה מן הגמרא קצת וכ"כ הרשב"א בריש גיטין כו' ואם כן קשה איך יפלוג הרא"ש אהא בלי טעם הא תשובתו בצדו דשם מסיק המ"מ וכתב ז"ל מיהו תמהו עליו הראב"ד והרשב"א למה יהא הגט בטל דלמא כשר ויתקיים למחר על פי חותמיו ומסיק המ"מ דאה"נ ולא כתב שהוא בטל אלא אם אין בגט עדות אחרת עכ"ל. ואפשר דרבינו לא הבין דברי הרמב"ם הכי אלא כמו שהבינו אותו הראב"ד והרשב"א שבטל בכל ענין קאמר ומש"ה כתב שהרא"ש והרמ"ה חולקין עליו וסבירא ליה דאינו אלא פסול ולא בטול וברא"ש גופא אינו מבואר הפלוגתא בזה בהדיא אבל מדמסיק שם כל דברי הרמב"ם משמע ליה לרבינו דאתרווייהו פליג ע"ש ד' ק"ב ע"ב. והרמ"ה נראה שהוא גם כן חולק על הרמב"ם וסובר דבין בארץ ישראל ובין בחוצה לארץ דהיינו בין מקויים ובין אינו מקויים הוא פסול ואינו בטל ועיין בבית יוסף שאינו מפרש כן ועיין דרישה: