פרישה, אבן העזר קמח:ג
פרישה · Prisha, Even HaEzer 148:3
Open in the reader →1לפיכך ש"מ שכתב גט לאשתו מעכשיו אם מתי לא יתייחד עמה אלא בעדים משך דברי רבינו כך הם דמתחלה כתב דלא יגרש אדם לאשתו בגט ישן ור"ל כל אדם שמן הסתם מייחד עם אשתו ובא עליה לא יבא עתה לפנינו לגרש אותה בגט שזמנו הוא ישן שהרי נתייחד עמה בין כתיבה לנתינה. ואחר כך כתב דש"מ דרוצה לגרש היום הגט שנכתב היום וזמנו כתוב בו מהיום אלא שרוצה להתנות שאם יעמוד לא יהיה גט ואין דעתו לגרשה אלא אם ימות וה"ל בשעת מיתה גט ישן ובזה אין לומר דלא יגרש בגט כזה דהא צורך שעה הוא דלא ידע עת מותו ומה תקנתו לכך כתב לפיכך לא יתייחד עמה ר"ל אעפ"י שע"כ צריך לגרש בגט כזה וה"ל בשעת מיתה גט ישן מ"מ מהאי חששא דגט ישן עכ"פ לא יתייחד עמה. ומסיק וקאמר דהאי חששא דגט ישן אפי' התנה עמה בפירוש שלא יחול הגט אלא עד שעת מיתה ואז אין כאן חשש קידושין אחריני מ"מ לא יגרשנה בו לכתחלה מהאי חשש דגט ישן שיאמרו לאחר "זמן שלא ידעו שהתנה שלא יחול עד שעת מיתה "גיטה קודם לבנה. ואם לא התנה בפירוש שלא יחול עד שעת מיתה אלא אמר מעכשיו אם מתי אז פשיטא דאסור מחששא אחרינא דכיון שיש להסתפק בלשון זה אי משמעותו שתתגרש בו מיד ומן הסתם אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות כמ"ש בסימן שאחר זה וא"כ אי יתייחד זה עמה איכא למיחש דגם הוא דעתו בביאתו דאם הדין נותן דחלו הגירושין למפרע כשימות מעכשיו שתהא מקודשת בבעילתו זו שבועל עתה בייחודו עמה וא"כ צריכין גט שני ונפיק מינה חורבא שמא היא לא תשים זה על לבה ותינשא לאחר בלא גט שני ואי לא חלו הגירושין עד סמוך למיתתו אכתי איכא חששא דגט ישן וה"ה נמי גם בחששא דחלו הגירושין מיד המ"ל דאסורה לייחד עמו מטעם גט ישן וכ"ש הוא אלא שבא לומר שבלא ה"ט נמי איכא חשש גדול מזה וכן מפורש בתשובת הרא"ש בביאור יותר והביאה ב"י שכתב ז"ל דלרבי יוסי (דקי"ל כוותיה דמספקא ליה בהאי לישנא דמעכשיו אם מתי) הייחוד אסור מב' טעמים אם חל הגט אסור משום חשש קידושין ואם אינו חל עד שעת מיתה אסור משום גט ישן עכ"ל ונראה דר"ל דלעולם אסור מתרי טעמי דכיון דמספקא לן ואיכא למיחש שהגירושין חלו מיד נמצא דאיכא תרי טעמי דהיינו חשש קידושין וחשש גט ישן אלא דמסיק דאפילו תאמר דלא חלו מיד אכתי איכא חשש דגט ישן. ומ"ש הרא"ש משום "חשש קידושין וגם רבינו כתב "דשמא בעל לשם קידושין ה"ט כמ"ש רבינו בשם הרא"ש בסימן שאח"ז דלא מחזקינן אותה בחזקת ודאי א"א מטעם דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות כו' ותדע שכוונת הרא"ש ורבינו הוא כן דאל"כ ק' למה סתמו וכתבו דלא יתייחד עמה משום חשש קידושין הא אם מתייחד עמה בלא עדים אין כאן חשש קידושין אפילו בא עליה לשם קידושין וכמ"ש לעיל דאין דבר שבערוה פחות מב' וא"כ הל"ל דדוקא בעדים אסור להתייחד עמה ממ"נ אלא ודאי דבלא עדים נמי אסורים לייחד עכ"פ מטעם דגט ישן אלא שבא לומר שאם נתייחדו בעדים איכא עוד חששא אחרינא דספק מקודשת וזהו שמסיק רבינו וכתב והוא שראו ב' עדים ביחד וק"ל ודוק בביאור הפשט שנתיישבו בזה כמה תמיהות בדברי רבינו: