פרישה, אבן העזר קסב:ח
פרישה · Prisha, Even HaEzer 162:8
Open in the reader →1ואסור בצרת אחות החלוצה (ל"ד אחותה אלא ה"ה שאר קרובותיה כן מוכח במשנה כ"פ) פירש רש"י בריש דף מ' ע"ב כגון ראובן חלץ לאה ורחל אחותה נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה הצרה לראובן וטעמא מפורש בגמרא עכ"ל וז"ל הגמרא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ומפרש הך דאזלא בהדה לב"ד גזרו בה רבנן כו' ה"ג רש"י ומפרש כשלאה חולצת מוליכה אחותה עמה לבית דין וכולי עלמא לא ידעי הי מינייהו יבמתו וסברי דלרחל חלץ וכי נסיב צרת רחל יאמרו היינו צרת חלוצתו דסברי שרחל וצרתה נשי אחיו הוו מ"ה גזרו אבל כשלאה חולצת אין צרתה הולכת עמה ומשום הכי כי נסיב אחות הצרה לא אמרי אחות חלוצתו קא נסיב עד כאן לשונו אבל התוספות והרא"ש הקשו עליו כמה קושיות וכתבו לכך נראה דגרסינן הך דאזלא בהדה לבית דין כו' ומפרשי דחלוצה דאיתעבד בה מעשה לפני בית דין ודמיא טפי לגרושה אסרו גם צרת קרובתה כשנשואה לאחין (ר"ל כגון שיש להיבם שני אחים ולכל אחד יש לו אשה שהן בנות איש אחד ואחר שמת אח אחד שנשא לאה ונתן לה חליצה אינו רשאי לייבם אחר כך צרת אחות לאה שהיא אשת אחיו ג"כ ולא היה לו בנים מטעם דהרי כערוה דאחות גרושה שגזרו שיהיה דין החלוצה כמו גרושה כמו שנתבאר בסי' קע"ד כ"פ) דדמיא לצרת ערוה. אבל צרת חלוצתו דלא איתעבד בה מעשה לא דמיא לגרושה הלכך קרובותיה שריא עד כאן לשונו וזהו כוונת רבינו בשם ר"י. פירוש לפירושו אחות גרושתו אסורה לו מן התורה ואחות חלוצתו אינה אסורה אלא מדרבנן (כמ"ש לקמן סימן קע"ד כ"פ) ומכל מקום כיון דהאי חליצה איתעבד בה מעשה לפני בית דין ואגלויי איסורה עשאה לאחותה כאילו היא אחות גרושה ואסור מן התורה ונ"מ שאם היתה נשואה לאחיו ומת פוטרת גם צרתה מן החליצה והיבום כדין צרת ערוה אבל אם אינה נשואה לאחיו אלא לאיש נכרי ומת אותו נכרי אף שזאת אחות גרושתו אסורה עליו למה לא ישא צרתה שלא אסרו צרת ערוה אלא דוקא כשנשואה לאחיו שהרי אשת אחיו אסורה מן התורה עליו אם לא במקום מצות יבום והיינו היכא שכל נשיו ראוים ליבום אבל אחות צרת החלוצה אף שהיא נשואה לאחיו ומת מותר לזה ליבמה אף שצרת החלוצה אסורה לו לייבם מכל מקום לא מיחשב אחותה כאחות גרושתו דכיון דלא איתעבד בה מעשה לפני בית דין דייה שנאסרה היא להתייבם ולא נאסרה אחותה מחמתה אפילו נשואה לאח ומכל שכן לאחר וק"ל: