פרישה, אבן העזר קעז:ד
פרישה · Prisha, Even HaEzer 177:4
Open in the reader →1ואם לענין שלשה דברים דהיינו צער בושת ופגם וכמו שכתב בסמוך ונלע"ד דל"ד קאמר שלשה דברים דהא לענין בושת ופגם אין חילוק בין אונס למפתה. א"נ נ"מ כשהיא בוגרת או ממאנת דהרמב"ם ס"ל באלו דבאנוסה חייב בהן אף שאין להן קנס משא"כ במפותה הואיל ואין להן קנס וכמו שכתב רבי' בשמו בסי' זה ואף שרבינו השיג עליו שם מ"מ כתב כאן לסברת הרמב"ם דלמא הרמב"ם לטעמיה שס"ל כשהיא טוענת אנסתני והוא טוען נתפתתי לי דצריך לישבע שבועה דאורייתא וקאמר דבשדה היא נאמנת ואף אם ירצה לישבע שבועה דאורייתא לא מהימנינן ליה ובעיר הוא נאמן בש"ד וכמ"ש רבינו בשמו לקמן בסי' זה דצריך שבועה דאורייתא. דס"ל להראב"ד מדכתב כל הנבעלת בעיר היא בחזקת מפותה משמע דנאמן הוא בטענתו שלא בשבועה דאורייתא וא"כ שבועה דאורייתא היכי משכחת לה והרמב"ם מצריך שבועה דאורייתא בטענות אלו: