פרישה, אבן העזר כה:כג
פרישה · Prisha, Even HaEzer 25:23
Open in the reader →1שאינו נתפס באותו אכילה ומקבל עליה שכר שמראה לנפשו מעט הנאה יש רוצין לדקדק מדברי הראב"ד הללו שכתב שמקבל שכר על האכילה ואינו מתענה אף על פי שיכול להתענות בלא צער כמו שכתב בתחילה כמי שיוכל להתענות יום אחד בלא טורח גדול ולא יצטער הרבה כו' שמע מינה שעושה מצוה באכילה טפי מבתענית ולענ"ד שאין מכאן ראיה שהרי כבר כתב שהכל הולך אחר הכונה וכל הכוונות דורש ה' ומ"ה מי שמכוון בתעניתו לשם מצוה ומתענה לסגף גופו מאהבת הש"י ומיראתו מחמת כי אין אדם צדיק בארץ אשר לא יחטא ורוצה כוונתו בתענית להחליש תאות גופו ויצר הרע ודאי כונתו מרוצה לפני השם יתברך ומקבל עליה שכר הרבה אך ורק שלא יהא ממעט על ידי התענית ממלאכת שמים כגון תלמיד חכם או מי שמצער נפשי הרבה על ידי תענית שעליו אמרו שנקרא חוטא אלא שהראב"ד כתב גם כן שמי שכוונתו לשם שמים באכילה להחזיק גופו לשם שמים גם כן כוונתו מרוצה לפני השם יתברך ומקבל עליה שכר ולישנא דהראב"ד הכי דייק דתולה הכל בהכוונה וד"ק: