פרישה, אבן העזר כו:ג
פרישה · Prisha, Even HaEzer 26:3
Open in the reader →1לוקה משום לא תהיה קדשה פירוש לוקה מלקות ממש דאורייתא וכן הוא בהדיא במיי' בפ"א מה"א לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה. והא דכתב לעיל בסימן י"ו בשם הרמב"ם גבי הבא על השפחה אל יהא עון זה קל בעיניך מפני שאין בו מלקות מן התורה כו' ולמה לא אמרינן שילקה משום לא תהיה קדשה שהרי התרגם מתרגם ולא ישב גברא מבני ישראל איתת אמה. דא"ל משום דהוה לאו שבכללות שנכללו בלא תהיה קדשה הרבה דברים דא"כ למה מלקין הכא משום לא תהיה קדשה. די"ל הואיל שאין מפרש בהדיא בקרא שמיירי בשפחה אלא שהתרגם תרגם כן אין לוקין מפני התרגם שפשוטו של מקרא מיירי בישראלית והיותר נראה דמ"ש בסימן י"ו דאינו לוקה על השפחה מן התורה מיירי באינה קדשה אלא אף אם תרצה להתייחד לו דבכה"ג קאמר ג"כ בישראלית דאינה לוקה ואם היה לקחה לפלגש בפרהסיא היה מותרת לגמרי ועל כיוצא בזה אמר בשפחה שהוא אסור אלא שאינו לוקה עליה והשתא א"ש שם דאינו לוקה עליה אף שהתרגום תרגם שבלא תהיה קדשה בכללו הוא אוסר שפחה מכל מקום כיון דגוף הקרא דלא תהיה איירי במופקרת אינו לוקה בשפחה וק"ל. והא דאמרינן שהוא לוקה אע"ג שאין מפורש בתורה שהבועל יהיה נלקה דהא דכתיב לא יהיה קדש מיירי במשכב זכור כדפרש"י י"ל מדכתיב לא תהיה קדשה שהיא חייבת מלקות ה"ה שגם הבועל חייב מלקות כמו שהיכא שבלאו והמיתה מפורש בזכר אמרינן שהיא ג"כ תלקה ותמות ה"ה הכא שהלאו מפורש בנקבה שאמרינן איפכא ואע"ג שהכתוב לא מזהר אותה אלא שלא תהיה קדשה דהיינו מופקרת מכל מקום בכלל זה הוא נשמע דהאיש לא ישכב עם המופקרת ואפילו חדא ביאה ולוקה עליה וק"ל: