פרישה, אבן העזר לא:י
פרישה · Prisha, Even HaEzer 31:10
Open in the reader →1אבל ר"י כתב שאפילו ידוע כו' פירוש דר"י סבר שאין האשה מקדשה נפשה אלא דוקא בש"פ במקומה והא דאמרינן שמא שוה פרוטה במדי לאו למימרא דאי ידעינן בוודאי ליהוי קדושין גמורין אלא לומר דאפילו בסתמא חיישינן שמא ש"פ במדי (ור"ל לרבותא נקט דאפילו בכה"ג אמרי רבנן דהוי ספק קידושין כ"פ) אבל אה"נ דאפילו ידעינן דש"פ במדי לא הוו קידושין גמורין והטעם דחיישינן משום גזירת הרואים משום דשמא יש כאן א' מאנשי מדי ואם יראה שאין חוששין להם כאן אף במקומו לא יחוש להם ולפ"ז אפילו בדבר שאינו מתקיים יש לחוש מפני הרואין שממקומות אחרים אבל הרמב"ם לא יכיל לסבור טעם זה דא"כ למה כתב דאם יפסיד קודם שיגיע כו' מאי הוי אם יפסיד יש לחוש מ"מ משום הרואה ממקום אחר שיעשה ג"כ כך במקומו אלא ודאי טעמו מאחר שהוא שוה פרוטה בשום מקום כאילו הוא שוה בכאן מאח' שיכול להוליכו שם ואין לומר דרבנן גורו דאם הוא ש"פ בשום מקום ודוקא בדבר שלא יפסיד דאם כן לא היה טעם לגזירה זו משום רואה ליכא למימר דא"כ לא הוה חלוק בין דבר המתקלקל לאין מתקלקל ואי משום שהאשה יוליכנו לאותו מקום שזה ודאי אין סברא שתוציא מנה על ש"פ אלא ודאי טעמו שסבר גזירת הכתוב הוא שאם הוא ש"פ בשום מקום אז שם ממון עליו הואיל שאפשר שיוליכנו לאותו מקום ולפי דבריו הא דאמרינן בכל מקום חיישינן שמא יש בו ש"פ במדי והוי ספק קידושין ר"ל ספק קידושין דאורייתא ולר"י הא דקרי ליה ספק כלומר רבנן עשאוהו כספק שאינה מותרת לאחר בלא גט: