פרישה, אבן העזר לו:יא
פרישה · Prisha, Even HaEzer 36:11
Open in the reader →1שאין האב יכול ליעשות שליח פירוש שליח של בתו בוגרת שיקבל קידושיה במקומה והטעם דהרשב"א כתב הרא"ש דנ"ל משום גזירה שמא יבואו לומר שבקבלת האב הקידושין מתקדשת דומיא דקטנה. וע"ש בתשובת הרא"ש כלל ל"ה דין ב' דשם משמע דהרשב"א דאוסר קאי אאיש שרוצה לעשות שליח לאבי הבת לקדש לו בתו כי כן כתב שם ז"ל אחר שאלת אם האב יכול לעשות שליח לקדש בתו בשליחות המקדש וכתבתם שהרב רשב"א לא הורה הדבר להתיר לא יכולתי למצוא טעם וראיה לדבריו כו' עד ואולי טעמו כאילו גוזר גזירה אטו בתו הקטנה שאם יעשה שליח לקבל קידושין לבתו הגדולה שהיא מתקדשת בקבלתו כמו בבתו הקטנה וגזירה חדשה היא זו לא מצינו דוגמתה בתלמוד (ואדרבא בתלמוד מצינו דהאב נעשה שליח מבתו לקדשה וכמש"ר בסי' ל"ז סעיף י"ב ז"ל ועשתה אותו שליח לקבל הקידושין ואפשר דהרשב"א מודה דמדין התלמוד האב נעשית שליח ממנה אלא כתב שהאחרונים גזרו ועל זה כתב הרא"ש דגזירה חדשה היא לא מצאנוה ושבעל העיטור שהיה ג"כ אחרון לא ס"ל הכי ועמ"ש שם בסימן ל"ז) והנה מצאתי בספר העיטור כו'. והנה בריש השאלה כתב בהדיא בשליחות המקדש ואף שכתב אחר כך ז"ל שאם יעשה שליח "לקבל קידושין לבתו ע"כ צריך לומר שלשון קבלה לאו דוקא קאמר דהא מהאי גזירה וחששא דהרשב"א ג"כ אסור לעשותו שליח אפי' להוליך ולהביא לה קידושין וכמו שנתבאר בריש השאלה וחד טעמא לגזירה הוא ולמה נקט איסור קבלה לחוד אלא ודאי ל"ד קאמר אלא רצה לומר לקבל קידושיה מיד המקדש אסור הן שתתקדש מיד בקבלת האב הן להוליך הקידושין לידה וגם לשון "יעשה שליח כו' משמע קצת דמשליחות המקדש מיירי והא דמייתי הרא"ש ראייה מבעל העיטור ושם איירי מחשש שהבת עשתה לאביה שליח ראייתו מכח כל שכן דאם בזה לא חששו אף על פי שהיא גזירה קרובה ק"ו שלא נחשוש כשעשאתו המקדש שליח ומיהו אכשר לומר דרבינו בכיון קבעה השאלה בסימן זה ללמדינו דאפילו בתו יכולה לעשותו שליח וכל שכן המקדש. וראיתי בספרים שהגיהו לכתוב וא"א הרא"ש ז"ל כתב בלשון פלוגתא אדברי הרשב"א ושלא לצורך הגיהו כן מאחר שהרא"ש בעצמו הביא דברי הרשב"א וחלק עליו כנזכר לעיל שייך לומר וכתב א"א הרא"ש ז"ל ורצה לומר הרשב"א כתב כן וכתב עליו א"א הרא"ש שדבריו ל"נ כמו שסיים רבינו וכתב ז"ל וסיים א"א ז"ל כו' ודו"ק: