פרישה, אבן העזר לח:ט
פרישה · Prisha, Even HaEzer 38:9
Open in the reader →1ע"מ שתבעל לאבא נראה דה"ה אפילו לאדם בעלמא שאינו ערוה עליה נמי אינו תנאי דאם יבא עליה יעבור על איסור א"א דכיון דאמר ע"מ יחולו הקידושין למפרע אם יבא עליה והא דנקט אבא משום דעיקר הדין גבי גט מיתני (וע"ל סי' קמ"ג כ"פ) התם בגיטין דף פ"ד ע"א והתם דוקא נקט אבא ואביך שהיא ערוה עליה שהרי אף אם תתגרש למפרע מ"מ כלתו אסורה לו אפילו לאחר גירושין של בנו ומכ"ש אביה משא"כ אחר כיון דנתן הגט ע"ת לידה וא"ל ע"מ שתבעלי לפלוני אין לו שום ערוה עליה שהרי בבעילתו אותה תהא מגורשת למפרע. ומ"ש שם רש"י וב"י הביאו דלאחר אפשר למשחדו בממון ואם לא ירצה לבעלה באיסור יבעלה בהיתר ר"ל אם לא ירצה לבעלה דרך זנזת ישאנה אותו שהרי מותרת לו כיון שתהא מגורשת למפרע כמ"ש משא"כ באביו ואביה וק"ל. תדע שהוא כן דאל"כ קשה הא דמסיק רבינו וכתב ז"ל אבל אם התנה עליה שיתן לו פלוני חצירו או שישיא בתו לבנו כו' ולא קתני נמי ע"מ שתהא לאיש פלוני או תבעל לו דה"ל דבר והפוכו עם דין ראשון וכדאיתא שם בגיטין דמחלק הגמרא בין על מנת שתבעל לאבא ולאביך בין תבעל לפלוני אלא ע"כ בקידושין אין חילוק בין אבא ואביה לאחר ומשו"ה א"ש נמי דקיצר רבינו ולא נקט אלא אבא ולא כתב ג"כ אביך משום ללמדינו דל"ד הני אלא לכולהו נמי התנאי בטל ודו"ק וע"ש: