פרישה, אבן העזר מ:ח
פרישה · Prisha, Even HaEzer 40:8
Open in the reader →1ולדעת א"א ז"ל אינה צריכה גט כו' הרא"ש סבר כאביי אליבא דרב דסבר ממ"נ אי האי לשון של מעכשיו ולאחר ל' חזרה הוי דבתרא הוי קידושין שלא בא אחר אחריו וגמרו קידושיו לאחר י' והנך קמאי לאו קידושי נינהו ואי תנאה הוי דקמא חיילי לאחר ל' ואינך לאו כלום ועולא א"ר יוחנן סבר כיון דלא נגמרו קידושי שום אחד מהן כל אחד שביק רווחא להיות נתפשין בה קידושי שני ולפ"ז ל"ש דזמנו של בתראי כלו בתוך זמנו של ראשון ול"ש שלא כלו אלא לאחר זמנו של ראשון כגון שאומר הכא מעכשיו ולאחר מ' שהוא לאחר זמנו של ראשון תפסי נמי קידושי שני דהא רווחא שביק קמא לכל מאן דמקדש לה תוך ל' יום אבל לרב דמספקא ליה אי תנאה הוי אי חזרה הוי אי אמר השני מעכשיו ולאחר מ' אין לחוש לקידושיו שכבר חלו הקידושין של ראשון בין דהוי תנאי בין דהוי חזרה ועיין בב"י ופסק רבינו חננאל כר' יוחנן ורב אלפס סבר דמספקא לן בהאי לישנא אי הוי לשון תנאי או חזרה ויש אומרים בלשון תנאי ויש אומרים בלשון חזרה ואיכא למימר להאי תנאי ולהאי חזרה ותיבעי גיטא מכל חד דילמא קמא לחזרה מכוון וחלו של הני ושני לתנאי מכוון וחלו קידושיו ואין של ראשון ואחרון קידושין ובעיא גט מאמצעי ואיכא למימר דקמא תנאי ושלו קיימין ואיכא למימר דכולהו חזרה ושל אחרון לבד קיימין כן כתב ב"י שהרא"ש סבר שזהו טעם של רב אלפס וכעין זה כתב ה"ה בטעמו של הרמב"ם ועיין בב"י: