פרישה, אבן העזר מט:ה
פרישה · Prisha, Even HaEzer 49:5
Open in the reader →1כגון שהדבר ידוע שהכתובה כו' דאם לא כן אותה שהכתובה בידה ודאי קדשה אלא דידוע שנאבדה כו' וקשה הא סבר הטור לקמן סימן נ"ה דארוסה יש לה כתובה אפילו לא כתב לה כדעת הרא"ש אביו ואם כן למה ליה למימר וכגון שהדבר ידוע כו' ודוחק לומר שכתב כן לדעת הרמב"ם שסבר שאין כתובה לארוסה אלא אם כן כתב לה דזה דוחק מאוד שסתם כאן כנגד סברת הרא"ש אביו וכנגד סברתו ואף אם תאמר שדרך רבינו הוא לכתוב עניינים שהם אליבא דכולי עלמא מכל מקום לא הוה ליה לכתוב וכגון "שהדבר כו' משמע שדין זה לא נמצא בגוון אחר אלא בכהאי גוונא ויש לדחוק לומר דרבינו סבירא ליה דכהאי גוונא דאין כאן קידושין ידועים לאיזה מהן לקנסו וליתן לחמשתן כתובה כולי האי ודאי לא קנסוהו אם לא שכתב לפחות לאחת מהן כתובה דאף שתקנו חכמים לדעת הרא"ש כתובה לארוסה אף בלא כתב לה במקום קנס כי האי לא אמרו ומהאי טעמא נראה דרבינו לא כ"כ אלא בסיפא דצריך ליתן כתובה לחמשתן אבל ברישא דמניח כתובה א' ביניהן ומסתלק אפשר דסבירא ליה דאפילו לא כתב כלל אפ"ה צריך ליתן כתובה א' וכמ"ש והשתא א"ש דלא כתב רבינו כן ברישא ואף הרמב"ם שם בפ"ט דין כ"א ג"כ כתב בסיפא מ"מ רבינו מדרכו לשנות ולפרש יותר הו"ל לפרשו ברישא ומרישא נשמע לסיפא במכ"ש משא"כ עתה דא"ל בסיפא דוקא הדין כן וכמ"ש ודו"ק: