פרישה, אבן העזר נג:ד
פרישה · Prisha, Even HaEzer 53:4
Open in the reader →1כשמת הארוס אין האב יכול לחזור בו ז"ל מ"ו אבל אם מתה אין הבן יורשה נ"ל דהא נתן ע"מ שתינשא ולא נתקיים התנאי אבל כל זמן שלא מתה קנתה המתנה שהרי בידה לקיים התנאי והוא נתן בסתם ע"מ שתינשא אבל לעיל היכא דליכא יבם שלא זכתה בו היינו משום שאמר אני פוסק לבתי כו' ולא הזכיר ע"מ שתנשא אלא מכח אומדנא הוא דאומדנא שלא נתן לה אלא ע"מ שתינשא לו א"כ לית לה מידי בגווה ודוק עכ"ל אבל קשה על פירושו למה אמר וכיון שנתקדשה בלא נתקדשה נמי קנתה הואיל שבידה לקיים התנאי ולכאורה היה נלע"ד דמ"ש אין האב יכול לחזור בו שקנתה לגמרי שאם מתה בנה יורשה דכיון שנתקדשה קיימה תנאו שנותן ע"מ שתינשא בו וזה מיקרי שתינשא הואיל ואמר סתם ע"מ שתינשא לא פירש למי אבל לעיל כיון שפסק בשעת קידושין מסתמא היה דעתו ע"ז שנתקדשה לו וע"מ שתכנס לחופה דליכא למימר דדעתו היה משנתקדשה יהא שלה דהא בשעת קידושין אמר לה כן וא"כ ודאי היה דעתו על נישואין ממש משא"כ הכא שנותן לה קודם שנתקדשה א"כ איכא למימר דדעתו היה שאם נתקדשה לשום אדם יהא שלה אבל גם זה דוחק דהא בפסק לה סתם איירי ולא הזכיר שום תנאי בשעת קידושין מיירי לכן נראה כמ"ש בדרישה: