פרישה, אבן העזר ע:כו
פרישה · Prisha, Even HaEzer 70:26
Open in the reader →1ופירש ר"י דוקא שלותה אחר שפסקו לה כו' עד אם ירצה לא ישלם כי יאמר היה לה להתפרנס ממעשה ידיה. יראה דר"ל דעל כל פנים יכול לומר כן אף אם אין ידוע שהיא בת מלאכה הוא נאמן לומר שהיא בת מלאכה א"כ אפילו היא בודאי אינה בת מלאכה יכול לומר לולי שלויתה ודאי לא באתה לב"ד והיתה אוכלת לחם צר ומים לחץ והיתה משרתת בעבודה קשה למי שהספיק על הלחם. ובזה פליג הרא"ש עליו ואומר דחייב לשלם אם לא שהוא ידוע שהיא בת מלאכה ובשכירות אותה מלאכה מספיק לדברים גדולים. דאל"כ קשה מאי בין הרא"ש לר"י הלא גם ר"י כתב אם ירצה לא ישלם כי יאמר היה לה להתפרנס כו' דמשמע דוקא אם ירצה וטוען כן ולא שהב"ד טוענין לו כו' וכ"ה בתוס' דף ק"ז ע"א ע"ש. וגם לשון הברייתא משמע כן שהרי קתני ובא ואמר צאי מעשה ידיך במזונותיך רשאי. דמשמע דדוקא בבא וטען כן שמעינן ליה ולא שהב"ד יטענו לו כן אלא שהרא"ש האריך בלשונו כיון שר"י קיצר וכתב בדלא פסקי פטור הוצרך לבאר הוא כל חלקי החיוב ודו"ק ועיין באשר"י דף קמ"ט סוף ע"ב: