פרישה, אבן העזר עח:ב
פרישה · Prisha, Even HaEzer 78:2
Open in the reader →1ואפי' יאמר איני פודך ולא אטול פירות כו משמע העיקר התקנה הוא בשבילה ולעיל בסי' ס"ט כתב ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני כו' משמע העיקר התקנה נתקנה בשבילו וי"ל שודאי עיקר התקנה היא בשבילה כדמוכח בגמרא וכן ב"י הביא בס"ס זה לשון הרי"ף שכתב וז"ל דכי תקינו רבנן פירות לבעל "תחת "פרקונה הוא דתקינו כו' משמע דפרקונה עיקר לכן כתב הכא שאין הבעל יכול לומר איני פודך כו' ומה שבברייתא קתני פרקונה "תחת פירותיה דמשמע דפרי עיקר משום שהתנא נקט בהך לישנא שיהא ג"כ פירי עיקר וכ"מ שהיא ג"כ לא תוכל לומר איני נפדת ואיני נותנת פירות (לאפוקי אם אומרת איני ניזונת ואיני עושה שומעין לה כ"פ) וכמ"ש לעיל בסי' ס"ט ובריש סי' פ"ה כ"כ רבינו בהדיא ששניהם אינן יכולין למחות. וא"ת למאי הלכתא תקנו חכמים זה כנגד זה הואיל ששניהם אינן יכולין למחות וי"ל דאל"כ היה קשה למה תקנו שהבעל חייב בפרקונה דהא כל מה שהבעל חייב לאשה אינו בלא טעם דקבורתה כנגד כתובה ומזונותיה כנגד מעשה ידיה וכן רפואתה הוא בכלל מזונות ולכן נתן ג"כ טעם בפרקונה שתקנו לה משום שאוכל פירותיה ועשו חיזוק בתקנה זו ששום א' מהם לא יוכל למחות כי היכי שלא תתערב בין העכו"ם: