פרישה, אורח חיים קב:א
פרישה · Prisha, Orach Chayim 102:1
Open in the reader →1הנצבת עמכה בזה בס"א גרסינן שנאמר הנצבת כו' ואמ"ש רבינו שהיה עומד כמותה כתב ב"י וז"ל כך פירש"י כלומר לפי שהיה בתוך ד' אמותיה היה אסור לישב ולפיכך היה נצב על עמדו כמותה. אבל התוס' כתבו עמך משמע בתוך ד"א ומשום דכתיב עמכה מלא בה"א דייק כלומר שלא היה יושב בתוך ד"א כ"א בחמישית ע"כ ולפי זה הנצבת לאו ללמד על עלי קאתי שהרי עלי יושב היה שמפני כך הוצרך להרחיק ד"א שאם היה עומד לא היה צריך שלא אסרו אלא לישב אבל לעמוד ודאי שרי. ומ"ש ובין מלפניו בין מן הצדדים צריך להרחיק ד"א כו' בזה גימטריא תריסר כו' כ"כ האשר"י אבל בלאחריו לא כתב רבינו דאסור אבל בתוס' ובאשר"י ובמרדכי כתוב ג"כ לאחריו אסור ותירץ רמ"א בד"מ דנ"ל דב' צדדין חשוב כאחת ומש"ה ברמז בז"ה בגימט' תריסר סגי ולכן הרא"ש אע"פ שכתב בין מלפניו בין מלאחריו בין מצדדין דורש ג"כ בזה גימטריא י"ב ועוד כתב שלפניו כתוב באוהל מועד דאפי' כמלא עיניו אסור ואפי' עוסק בק"ש וב"י הביאו וגם בש"ע לכן לפניו אינו בכלל עיין בד"מ שתירץ כן בשם ר' שכנא ז"ל ע"ש. ונראה לי דמוכרח הוא ג"כ מדברי רבינו לומר כן שהרי כתב בסוף זה הסי' אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ארבע אמות ואם נאמר דהא דכתב כאן שאסור לישב מלפניו בתוך ארבע אמות דוקא אבל לעמוד מותר אם כן אמאי אסור לעבור לפניו ואין סברא לומר דלעבור יגרע מלעמוד. ועוד דהיתר של העברה דצדדין אתי מכ"ש דעמידה כמ"ש הב"י לקמן אלא ע"כ דאיסור ישיבה לפניו הוא כמלא עיניו כמ"ש אבל בתוך ד"א אפי' עמידה והעברה אסור אבל ק' לפ"ז לא היה לרבינו להזכיר כלל כאן מלפניו כיון דאינו שוה לשאר צדדין דהן בד"א ומלפניו הוה כמלא עיניו וי"ל דודאי לא הזכיר רבינו מלפניו ללמדינו איסור שלו אלא ללמדינו איסור מן הצדדין וכדי שלא תקשה מנ"ל דקרא אתא לאסור מן הצדדין דלמא לא אתי אלא דוקא לאסור מלפניו לכך כתב לפניו כלומר שיש לי לימוד לאיסור בין מלפניו ובין מן הצדדין והשתא דאתיא ליה דמן הצדדין אסור בד"א לאחריו ג"כ אסור בד"א ולפניו אסור אפי' כמלא עיניו וזה דגימטריא תריסר אתי על מלאחריו ומן הצדדין ודו"ק: