פרישה, אורח חיים קט:א
פרישה · Prisha, Orach Chayim 109:1
Open in the reader →1הנכנס כו' קודם שיגיע ש"ץ לקדושה יתפלל כתב המרדכי בפ' מי שמתו דלא יתחיל להתפלל אא"כ יודע שיכול לגמור עד שלא יגיע ש"ץ ליהא שמיה רבא דלא גרע מקדושה ומודים עיין בב"י שכתב שבירושלמי איתא שגם לא יתחיל אם לא יוכל לענות אמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה והרי"ף והרא"ש הביאו לירושלמי זה בפרק מי שמתו ועכ"ז לא פסקו רבינו ונ"ל הטעם כיון דחזינן דבגמרא דידן לא הזקיקוהו אלא שיוכל לענות קדושה ומודים אבל בת"ה סי' י"א פוסק כירושלמי עכ"ל (ועיין בת"ה סי' י"א דכתב תיקון דיוצא י"ח ואין צריך לענות) ובסי' ס"ו כתב רבינו דעת הסמ"ק בדעת הירושלמי דצריך להפסיק בק"ש בשביל עניית אמן הנ"ל ושם כתב ב"י דבתלמודא דידן לא נזכרו אמנים הללו ומש"ה השמיטוהו הפוסקים עכ"ל. וק"ל הלא לא השמיטוהו הפוסקים דהרי"ף והרא"ש כתבוהו בסימן ס"ו לענין ההפסקה דק"ש וה"ה לענין התחלה דתפלה דתימה לומר דרבינו לא יפסוק כירושלמי הואיל והרי"ף והרא"ש הביאוהו וכ"ש הם עצמן: