פרישה, אורח חיים קנא:ג
פרישה · Prisha, Orach Chayim 151:3
Open in the reader →1מותרין לאכול ולשתות דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן פי' רש"י לפי שהבתי מדרשות הם ביתם לכל דבר ובתי מדרשות עדיפי בקדושתן מבתי כנסיות א"כ בתי כנסיות נמי מותר להשתמש בהן רש"י וכתב ב"י דהרמב"ם כתב פי"א מה"ת דהא דתלמידי חכמים מותרין לאכול ולשתות בהם דוקא מדוחק ושכן משמע מדאיתא התם בגמרא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושיילי שאילתא מרבה אתא זילחא דמטרא עיילי לבי כנישתא אמרי הא דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מטרא אלא משום דשמעתתא בעי צילותא אלמא דאי לאו משום שמעתתא בעי צילותא לא הוו עיילי לבי כנישתא מקמי זילחא דמטרא וטעמא ודאי משום דזילחא דמטרא לא חשיב דוחק שהרי כמה אנשים הולכין בשוק בשעת הגשמים ואינם נמנעים ונראה מדברי התוס' והרא"ש דמן הדין עשו כן ולא משום חומרא וכן נראה שהוא דעת רבינו שכתב בסמוך בדין ב"ה שנעשה על תנאי בדברי התוס' והרא"ש (ור"ל שהתוס' והרא"ש פירשו דהא דאמרינן בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות דמשמע דמהני תנאי היינו לנהוג בהם קלות ראש בחורבנן אבל בישובן ודאי אסור מדרבינא ורב אדא הנ"ל ומדחילק רבינו ג"כ בישובן לחורבנן ש"מ דס"ל כוותיה דרבינא הנ"ל) וא"כ מה שסתם דבריו בכאן הוא מפני שדבר פשוט הוא דאם לא מדוחק לא היינו מתירין אפילו ת"ח עכ"ל ב"י ול"נ כלל דודאי כיון שסתם רבינו כאן וכתב מותרין לאכול ולשתות משמע בכל ענין ולא דמיא כלל לדרבינא ורב אדא שהם לא היו מקודם בב"ה ומחמת המיטרא רצו ליכנס לשם שזה ודאי נראה תשמיש מבוזה שנכנס לב"ה להנצל מהגשם אבל ת"ח הלומדים תמיד בב"ה אדרבה נכון טוב הוא שיאכלו וישתו שם בבית המדרש ממה שילכו לבתיהם ויתבטלו שעת ההילוך לכאן ולכאן מד"ת נמצא שהאכילה והשתיה שם צורך תלמוד הוא והשתא א"ש הא דלא כתב רבינו בדרך קצרה ובת"ח שרי הכל מה"ט שכתבתי שאינו מותר אלא כשהיה שם יושב כבר ולומד ואח"כ נמלך לאכול אבל כשאינו בב"ה אלא עומד חוץ ממנה ומפני הגשמים רוצה לילך לשם ס"ל לרבינו דאסור ועי"ל דהא דכתב רבינו דשרי לאכול בב"ה היינו דוקא באותה ב"ה שהוא לומד שם וה"ה דשרי ליה לילך שם מפני החמה ומפני גשמים כיון שהוא בית דירה שלו שעל שם זה נקרא בי רבנן כמ"ש לעיל לכך שרי כיון דבלא"ה ילך לתוכה כיון שהוא לומד בה אבל לב"ה אחרת שאינו לומד בה אסור ולכך לא רצה רבינו לסתום ולכתוב דשרי כיון שאינו שרי אלא בב"ה שהוא לומד בו ודו"ק: