פרישה, אורח חיים רטו:ה
פרישה · Prisha, Orach Chayim 215:5
Open in the reader →1ואם היה מברך אפיקורס או כותי כו' הא דלא פליג בין שמע כל הברכה ללא שמע נ"ל דבגמרא דמפליג איירי קודם שגזרו עליהן אבל לאחר שגזרו עליהן אפי' שמע כל הברכה אין עונין אמן אחריו מיהו בעו"ג יש לתמוה עליו שכתב דאין עונין אחריו היפך ממה שאמרו בירושלמי. ב"י. ומיהו בדברי הרמב"ם שכתב רבינו בסמוך לא נזכר עו"ג פי' אצל אפיקורס וכותי וא"כ אפשר לומר דהרמב"ם ס"ל דאחר עו"ג עונין אחריו אמן כמ"ש בירושלמי אך דלפ"ז הדרא קושיא הראשונה לדוכתא וצ"ל דס"ל דטעם זה שיש בעו"ג שעונין אחריו אמן לפי שהוא אינו מלומד דאינו יודע מהו השם שהוא חושב שהע"ג הוא הבורא וכמ"ש לעיל טעם זה לא שייך אצל כותי לפי שהוא מלומד טפי מעו"ג ומאחר שעשאום כעו"ג גמורים אמרינן דמכוין ודאי לע"ג מש"ה לא מפליג וגם על תלמידי ר"י שכתבו בשם י"א שאין עונין אמן כלל אחר עו"ג יש לתמוה דזהו הפך ממה שאמרו בירושלמי וצ"ל דהי"א ס"ל הסברא בהיפוך דכיון דבכותי בודאי אין עונין אחריו אמן מטעם דלעיל וכיון שעשו הכותים כעו"ג ה"ה איפכא שהעו"ג דומים לכותים דאין עונין אחריו אמן כלל דאם יהיה מותר בעו"ג אז גם בכותי יהא מותר וק"ל. ובס"א בספרי רבינו אין שם תיבת עו"ג ובמיימוני ליתא אבל אין טעם לדבר לעשות כותי גרוע מעו"ג ועמ"ש בב"י בשם הר"י פי' לדבריו דגזרו על הכותים ועשאום כעו"ג גמורים והיינו דדינייהו חמור מסתם עו"ג דאין דרכם לכוין לע"ג אבל כותים עשו כעו"ג גמור דהיינו עע"ג ממש: