פרישה, אורח חיים כב:א
פרישה · Prisha, Orach Chayim 22:1
Open in the reader →1העושה ציצית לעצמו כו'. תוספתא פ' בתרא דברכות וכתבוהו התוס' פרק התכלת ומשמע מלשונם דכל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר וכיוצא בו וכן כל מצוה שהיא קנין לו כמו ציצית תפילין וכיוצא וכן מצוה שאינה תדירה כגון מילת בנו וכיוצא מברכין בשעת עשייה שהחיינו וכ"כ הרמב"ם פ"א דברכות אבל רבינו שכתב כאן מברך שהחיינו ובתפילין לא כ"כ כתב מהר"י אבוה"ב דס"ל דלא קי"ל כההיא תוספתא אלא אינו מברך שהחיינו אלא על מצוה שהיא מזמן לזמן כדמשמע ממ"ש בהל' פסח סימן תל"ב גבי ביעור חמץ ומש"ה לא כתב בתפילין שמברך שהחיינו. ומ"ש בציצית שמברך אינו מטעם המצוה אלא מטעם קנה כלים חדשים וכ"כ בע"ה דזהו הטעם ע"כ בין למר ובין למר אם לא בירך בשעת עשיית הציצית אומר בשעת עטיפה ראשונה כדאמרינן בסוכה ולולב וכן לקמן סימן רכ"ג גבי כלים חדשים שאם לא בירך בשעת קנייה מברך בשעת תשמישתו בהם ראשונה. ולשון מורי אין נוהגין כן כדאיתא בהדיא בחוס' פרק לולב וערבה (סוכה דף מ"ו) עכ"ל: