פרישה, אורח חיים רל:ה
פרישה · Prisha, Orach Chayim 230:5
Open in the reader →1שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי כו' והא דאמר בפרק כל הבשר שאין המזיקין שולטים בדבר המנוי ושקול או צרור וחתום עולה בקנה אחד דדבר שאינו מדוד או מנוי שייך בו ברכה כשיתפלל עליו וגם קללה וחסרון כשלא יתפלל עליו דאז המזיקין שולטים בו ליטול ממנו כך היה נלע"ד. שוב מצאתי במסכת תענית דף ח' ע"ב שתירצו התוס' אותה. וז"ל וי"ל דלק"מ דהא דקאמר התם ה"מ דלית להו רשותא למשקל אלא בדבר הפקר והיינו בדבר הסמוי שהברכה מצויה בו שאותו דבר שנתרבה מהברכה הוא הפקר וממנו נוטל השד לפעמים ונתברך ממנו ג"כ הבעלים. לאפוקי דבר המדוד והמנוי שאין הברכה מצויה בו ולית בהו דבר הפקר והאי דבעלים נינהו הילכך לית להו רשותא למשקל מיניה עוד תירצו בע"א ע"ש: