פרישה, אורח חיים רצג:ג
פרישה · Prisha, Orach Chayim 293:3
Open in the reader →1והוא אחר בין השמשות דר' יהודה בפרק ב"מ בסופו פליגי ר' יהודה סבר אחר סוף שקיעת החמה אלף ות"ק אמה שהוא ג' רבעי מיל הוא בין השמשות ולר' יוסי זה נקרא יום שהוא אומר בין השמשות עצמו הוא כהרף עין והשאר הכל יממא ואסיקנא שם דהלכה כדברי שניהם להחמיר כרבי יהודה לענין קבלת שבת וכר' יוסי לענין מ"ש ולענין תרומה והוכיח שם הרא"ש שאין בין השמשות דר"י לדר"י נ' אמה וכתב נמצא משתשקע החמה אלף ותקמ"ט אמות בעשיית מלאכה וכתב ב"י ע"כ יש להגיה בספרי רבינו כדי להלך אלף ותקמ"ט אמה. ולכאורה קשה כיון דאמרינן פרק מי שהיה טמא דמתחלת שקיעה עד צאת הכוכבים הוא שיעור הילוך ד' מילין ותו לא וצאת הכוכבים לכ"ע לילה היא ואיך אמרינן דלר' יוסי שיעור מ"ט אמה אחר הילוך ד' מילין הוא יממא ואחריהן כהרף עין בין השמשות ואחר כך לילה וא"ל דר' יוסי ס"ל דיותר משיעור הילוך ד' מילין יש בין תחלת השקיעה לצאת הכוכבים כי בפ' מי שהיה טמא ר' יהודה קא"ל שהוא שיעור ד' מילין ואיכא למימר דלטעמיה אזיל ור' יוסי גם בהא לא ס"ל כוותיה דז"א דא"כ מאי פריך הגמ' שם מדברי ר' יודא לרבא ולכמה אמוראים שאמרו שהוא יותר משיעור ד' מילין ועלו בתיובתא דילמא כר' יוסי ס"ל ש"מ דפשוט להגמרא דליכא מאן דפליג בהא שוב מצאתי שהקשו התוס' קושיא זו בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"ו ע"א) וז"ל אבל תימא לר"י דבמאי פליגי דהא ודאי משעת צאת הכוכבים הוי לילה כדפרישית וי"ל דאמרינן לקמן לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים כו' אלא בינונים והשתא פליגי דלר' יהודה דמספקא ליה בכל כוכבים הנראים משקיעת החמה עד שהכסיף העליון אם הם בינונים אם לאו (כלומר דהשתא א"ש דלר' יוסי כל הכוכבים הנראים משקיעת החמה עד שהכסיף העליון ומשם והלאה עד מ"ט אמה נקראין בודאי כוכבים גדולים ואף על פי דקאמר עד צאת הכוכבים היינו לומר כוכבים גדולים) וע"ק דניחזי אנן באדם בינוני שילך מתחלת שקיעת החמה ארבע מילין כדאמר בפסחים י"ל דמספקא להו מהו אדם בינוני עכ"ל התוס':