פרישה, אורח חיים של:ב
פרישה · Prisha, Orach Chayim 330:2
Open in the reader →1וא"א ז"ל פסק שאין תותכין את הטבור אא"כ הן תאומים וטבורם דבוקים זה בזה והרמב"ם התיר אף באחד עיין בב"י שכתב ז"ל ולא ראיתי להרא"ש שכ"כ ואולי דעת רבינו מדכתב המתניתין סתמא ואי מהא לא איריא דסמך על מה שאמר אמר רב נחמן כל האמור כו' עושין בשבת כו' לא כרת שרך כו' מכאן שכורתין את הטיבור בשבת דמשמע דאפי' נולד יחידי וגם אין לומר דדייק הכי רבינו מדמייתי הרא"ש הא דאמר רב נחמן מודים חכמים לר' יוסי בטיבור של ב' תינוקות אלמא כחכמים ס"ל דזה אינו דלא כתב אלא ללמדינו דר' יוסי מתיר לכרות אפי' בולד אחד כו'. ולעד"נ דודאי מדכתב הרא"ש המשנה סתמא ש"מ דס"ל הלכה כחכמים שהם רבים דאל"כ הקצרה יד הרא"ש לכתוב לנו בפירוש וללמדינו דמדרבנן נשמע לר' יוסי דאפילו בולד אחד ס"ל דחותכין כיון דבשני ולדות תאומים גם חכמים מודים. ואי משום דסמך אמ"ש אח"כ הא דא"ר נחמן כל האמור כו' עושין כו' ע"כ מזה אין הוכחה דא"כ גם לסברת הב"י לא היה צריך לכתוב הא דמודים חכמים לרבי יוסי ללמדינו שר"י ס"ל דאפי' בילד יחידי כורתין דהא זה נלמד מהא דהא כל הנאמר בפ' תוכחה עושין כו'. ועוד דא"כ תקשה מינה לחכמים דס"ל דאין כורתין ומאותו פ' נלמד דכורתין אפי' בשבת דומיא דאינך דקחשיב שם דהיינו לידה ורחיצה ולפופא ומליחה אלא ע"כ אין ללמד משם לולד יחידי דאיכא למימר דאותה פרשה מיירי דוקא בתאומים שהוא צורך להן ולא ביחידי שאין לו צורך כ"כ ואפשר דה"ט דרב נחמן דאמר לפני זה דמודים חכמים לרבי יוסי בתאומים דקשה מנ"ל דמודים ואי משום דהסברא נותנת כן כיון דא"א להן לחיות זולתו א"כ לא היה צריך לאומרו. וג"כ למה צריך לומר בתאומים. בתאומים ודאי מודה דאל"כ א"א להן לחיות אלא ודאי אינו מוכרח כ"כ לומר כן אפילו בתאומים אלא שמפ' התוכחה נלמד שכורתין עכ"פ ומש"ה קאמר דלרבנן מיירי בתאומים וממילא נלמד מינה דבתאומים מודים ודו"ק: