עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, אורח חיים שלה:ג

פרישה · Prisha, Orach Chayim 335:3

Open in the reader →

1ולא יערים לזמן אורחים שא"צ לאכול ז"ל הברייתא פרק כל כתבי ולא יקלוט ואח"כ יזמין אלא יזמין ואחר כך יקלוט ואין מערימין בכך משום ר' יוסי בר' יודא אמרו מערימין בכך והנה רבינו פי' כפי' רש"י שהערמה הוא שיזמין אורחים שאינן צריכין לאכול ויותירו ופסק כת"ק ונראה שגם הרמב"ם פי' כן אף שכתב בפ' כ"ב דין י' ז"ל ולא יקלוט ואח"כ יזמין אלא יזמין ואח"כ יקלוט ואם הערים בדבר זה לשון דיעבד וגם כתב בדבר זה דמשמע דהערמה הוא מ"ש לפני זה דהיינו שקלט תחלה ואח"כ הזמין מותר ופסק כר' יוסי וכן פירשו הב"י וכתב שכן משמע מדברי המ"מ שפי' דברי הרמב"ם כמו כן. ואני בעניי לא ראיתי שום הוכחה בדברי המ"מ שפירש הערמה זו דר"ל שאם קלט ואח"כ הזמין וגם תמיה בעיני היאך עלתה על דעת ב"י לפרש כן דלא שייך למימר ע"ז לשון הערמה מאחר שכבר אמרו והזהירו שלא לעשות אלא כך הל"ל ואם עבר ועשה כן מותר. אלא ודאי שגם דעת הרמב"ם כדעת רש"י ורבינו בפי' הערמה שר"ל שהזמין אורחים שא"צ לאכול והא דכתב ל' דיעבד לשון זה מצינו בכל הערמה וכמ"ש רבינו לעיל ס"ס שי"ד ז"ל חבית שניקב והיין יוצא ממנו אסור ליתן בו בד של שום לסותמו ואם הוא מערים ואומר שנתנו שם להצניעו אסור לאינש דעלמא ולצורבא מרבנן שרי. וגם לקמן ס"ס של"ט כתב ז"ל אסור ליכנס לספינה כו' ואם הוא מערים שנראה כנכנס לישן כו' אסור לאינש דעלמא ולצורבא מרבנן שרי. ש"מ שכתב ואם הוא מערים וכתב עליו לשון מותר וה"נ כוונת הרמב"ם בדין זה שפסק הלכה כר"י דמותר לכתחלה להערים ולהזמין אורחים שא"צ לאכול וכ"כ בש"ע בהדיא ע"ש סעיף ג' ז"ל ולא יערים לזמן אורחים שא"צ לאכול עכ"ל ורמ"א הוסיף שם וז"ל ומיהו שאם עבר ועשה שקלט ואחר כך זימן אורחים מותר עכ"ל והיינו פי' דהב"י להרמב"ם. ותמה עליו שראה שהב"י עצמו חזר בו ולא כתב פי' זה ולמה כתבוהו רמ"א ז"ל. וגם תמה אני על הב"י כי מאחר שהרמב"ם פסק כרבי יוסי דמותר להערים משום דבשל דבריהן הולכים אחר המיקל למה פסק בש"ע כת"ק דלא יערים כו' ודוחק לומר שגם בש"ע ס"ל דפי' הערמה הנזכר בדברי הפלוגתא דת"ק ור"י י"ל שהערים וקלט ואח"כ הזמין והכא הוא דקאמר ר' יוסי דאם עבר והערים מותר. אבל בהערמה זו שהזמין אורחים שא"צ לאכול ד"ה מודים דאסור. דא"כ קשה תרתי חדא דאיפכא מסתברא הערמה זו יותר מותר ואם מפני שבא לומר שלכתחלה אסור היה לו לומר שלכתחלה אסור ובדיעבד מותר והיה לו להב"י לכתוב ג"כ זה מ"ש רמ"א. ועוד דאם פי' הערמה דפלוגתא דמיירי שלא יערים לקלוט תחלה א"כ הערמה לזמן אורחים שאין צריך לאכול מאן דכר שמייהו וק"ל: