פרישה, אורח חיים שמו:א
פרישה · Prisha, Orach Chayim 346:1
Open in the reader →1ובלבד שלא יוציא מרה"י למקום פטור כו' עיין מ"ש ב"י ז"ל ובספר ישן מצאתי כתוב ובלבד שלא יוציא מר"ה למקום פטור ויעבירנו כו' עד ולפי גירסא זו זהו כעין הדין הנזכר בסמוך (ר"ל שם בגמרא ע"ש פ"ק דשבת סוף דף ח') ובלבד שלא יטול מב"ה ויתן לעני וכו' עכ"ל ודבריו צריכין ביאור דא"כ מ"ש האי בבא מאינך ברייתא דכתב רבינו אח"כ וכן העומד ברה"י ומוציא דרך מקום פטור. וכן לא יעמוד אדם עליו ויקח חפץ מיד מי שעומד. וגם למה כתב הב"י שהוא כעין הדין הנוכר בלבד שלא יטול מב"ה כו' ולא כתב שהוא כעין מ"ש וכן העומד ברה"י ומוציא כו'. ונראה משום דלשון רבינו שכתב ובלבד שלא יוציא מרה"י למקום פטור משמע ליה שיעמוד על עומדו במקום פטור ויושיט ידיו ממקום עומדו לר"ה ויניחנו שם וא"כ היינו כעין שלא יטול מיד ב"ה ויתנהו לעני וכתבו רבינו אח"כ במ"ש וכן לא יעמוד אדם עליו ויקח חפץ מיד מי שעומד בר"ה כו' אלא שברישא מיירי שנוטלו מן הארץ ובסיפא איירי שנוטלו מיד חבירו ובמציעתא איירי שנכנס ברגליו לרה"י ולוקח משם חפץ ומוליכנו ברגליו מרה"י דרך מקום פטור ויוליכנו לר"ה אלא שזהו דוחק דמאי שנא רישא דלוקחו מן הארץ ומ"ש סיפא דלוקחו מיד חבירו כיון שהוא עושה בשניהן העקירה והנחה לכן היה נראה לומר דמחולקים בזה דרישא מיירי כמ"ש דעומד על עומדו במקום פטור ועושה עקירה ברה"י והנחה בר"ה. וסיפא איירי דאינו עושה העקירה דמ"ש ויקח חפץ מיד מי שעומד בר"ה ר"ל שהעומד בר"ה מניח החפץ בידו ונמצא שהעומד בר"ה עשה העקירה והעומד על מקום פטור מוליך החפץ בידו דרך פטור לרה"י ועושה הנחה ונותנו ליד העומד ברה"י שנמצא שהוא לא עשה אלא הנחה בלבד אפ"ה איסורא דרבנן איכא ברשויות דאורייתא וגזרו עליו אפילו במקום פטור כדי שלא יעשה ברשויות דאורייתא ומ"ש ב"י שהוא כעין הדין דבלבד שלא יטול מיד ב"ה ויתן לעני ג"כ לזה נתכוין ודו"ק: