עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, אורח חיים שנח:ב

פרישה · Prisha, Orach Chayim 358:2

Open in the reader →

1בנה בה עמוד דפחות מג' בטל ואינו מיעוט וכן פסק רבינו אח"כ בדין בנה מחיצה לפני מחיצה ראשונה דאם הרחיקה פחות מג' אסור והיינו כרבה וכלישנא קמא דגמ' וב"י הביאו דס"ל ללישנא קמא דבפחות מג' כ"ע מודו וכי פליגי מג' עד ד' והלכה כרבה וכן פסק הרא"ש וכתב דוקא מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי אבל קודם לכן הלכה כרב במקום התלמיד. ומה"ט פסק הרמב"ם נמי הלכה כרבה בטחו בטיט דס"ל דאפי' באינה יכול לעמוד בפני עצמו דהוה מיעוט כרבה דס"ל הכי וכ"נ מדברי הרא"ש שם דס"ל הכי ע"ש. וא"כ תימה על רבינו דפסק כרבא שם בטחו בטיט וס"ל דבאינו יכול לעמוד לא הוה מיעוט. וכן יש לתמוה ג"כ על המחבר ש"ע שבב"י כ' כל זה שהרמב"ם והרא"ש הסכימו מה"ט לפסוק כרבא. ובש"ע פסק כרבה. ואיך הניח דברי הרמב"ם וישכחהו ולא זכרהו לכתוב דעתו אפי' לדעת י"א ואפשר דה"ט דרבינו משום דהרמ"ך והמ"מ תמהו שם על פסקו דהרמב"ם דפסק בטח בטיט דאפי' אינו יכול לעמוד הוי מיעוט מ"ש מבנה מחיצות מפחות מג' דלא הוי מיעוט והכסף משנה הביא שם פ' י"ז דברי הרמ"ך והניחו בצ"ע. והמ"מ תירץ שם קושיא זו להרמב"ם וכתב דה"ט דכשהמחיצה תוך ג' כבר ניכר שיש בשטח קרפף זה יותר מב"ס שהרי המחיצה הזו מוקפת שטח אויר הקרפף מכל צד והיא בעצמה אינה ראויה למעט כל שהוא תוך ג'. אבל בשטח הכותל בטיט אין טיחה זו מוקפת השטח וה"ז כאילו מעיקרו לא היה בו יותר מבית סאתים כך נ"ל לדעת רבינו וגירסתו עכ"ל המ"מ. ותירוץ זה אפשר דלא נתיישב להם ומש"ה לא פסקו כוותיה ומיהו רא דקושיא הנ"ל לא קשיא אלא לסברת הרמב"ם דפי' פלוגתא דרבה ורבא בבנה מחיצה דבנהו כדי למעט הקרפף הפחות מבית סאתיים. אבל לפי' הרא"ש והטור דפירשו הפלוגתא דלא בנה המחיצה למעט דאז אפי' בפחות מג"ט הוי מיעוט אלא בנהו כדי לבטל מחיצה ראשונה שהוקפה שלא לשם דירה וכדי להיות מוקף לדירה וכ"כ בש"ע פי' דבנה מחיצה ע"ש. אבל א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא פהק גבי טח בטיט כרבה דאפי' באינו יכול לעמוד הוי מיעוט. ואין לומר דאזלי בתר דעת רבים דהיינו הר"ם ור"ז וראב"ד דפסקו כרבא. דא"כ גם במחיצה ותל הו"ל למיפסק כוותיה דהא בהרא"ש משמע דחד טעמא להו מיהו אינו מוכרח דאף דכתב הרא"ש דמסתבר ליה כהרמב"ם דפסק כרבה דהוה רביה דרבא מ"מ אינו מוכרח דטעמא דר"מ ור"ז וראב"ד למיפסק בכולהו כרבא אלא אפשר דלא פי' הכי כ"א בטח ובאינך מודה וכך משמע מדלא כתב הרא"ש פלוגתתם כ"א כרבה אחרונה על בטח טיט. ומ"מ קשה על רבינו והש"ע דלא דברו כלל לדעת הרא"ש והרמב"ם וצ"ע: