פרישה, אורח חיים שע:א
פרישה · Prisha, Orach Chayim 370:1
Open in the reader →1הדר בבית שער אכסדרה ומרפסת שבחצר אינו אוסר כו' עיין בב"י שהביא מה שכתב הרמב"ם בפ"א ובפ"ד ומסיק וכתב שנראה שגם כן היה לו גירסת ספרים שלנו שגרסו בגמרא ז"ל א"ר יודא בריה דרב שמואל בר שילת בכל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר הנותן את עירובו שם אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד. ור"ל חוץ מבית שער דיחיד דהדר שם אינו אוסר והמניח עירובו שם עירובו עירוב אלא שלא קי"ל כותיה דרב יודא אלא כר' יוחנן דאמר בעשרה בתים זה לפנים מזה דאפילו חיצון של פנימי נותן את עירובו מפני דבית שער דיחיד לא שמיה בית שער כלומר אלא דין בית יש לו והדר שם אוסר. ומסיק וכתב הב"י ז"ל וכיון דלא קי"ל כרב יודא במאי דאמר אינו אוסר אלמא כי תנא והדר שם אוסר ל"ש ב"ש דרבים כר עד ממילא במאי דאמר והנותן עירובו שם אינו עירוב לא קי"ל כותיה כו' עד ונראה שזהו דעת הרי"ף כו' כל דבריו נפלאים ונראים עמוק עמוק מי ימצאנה והיותר קשה שדבריו הללו שכתבן כאן כן הוא בעינן בכ"מ בפ"א דהלכות עירובין וקשה לומר דנפל טעות גדול בשני הספרים ואף שיש ליישב ולומר שיש כאן ט"ס הניכר ונמחק התיבת אינו בסיכא במאי דכתב אינו עירוב שהרי ס"ל לרב יודא דעירובו עירוב ונגיה אותו תיבת אינו לברישא במאי דכתב כי תנן והדר שם אוסר דצ"ל אינו אוסר דהרי הכי תנן במתניתין אינו אוסר וגם אם נפרש מ"ש אלמא כי תנן והדר שם אינו אוסר ל"ש בית שער דרבים מבית שער דיחיד ור"ל רב יודא דאמר דאפי' הדר בבית שער דיחיד אינו אוסר ע"כ צריך לפרש דמתניתין דתנן בה דהדר בבית שער אינו אוסר ר"ל אפילו בבית שער דיחיד וכמו שס"ל לרב יודא דסיפא דהדר שם אינו אוסר ר"ל אפילו בבית שער דיחיד וכמו שס"ל לרב יודא דסיפא דהדר שם אינו אוסר איירי אפילו בבית שער דיחיד ה"נ רישא דקתני דהנותן עירובו שם אינו עירוב איירי אפילו בבית שער של יחיד ואפ"ה קתני דאינו עירוב וזהו דלא כר' יודא דאמר עירובו עירוב. והטעם של הרמב"ם דבית שער דיחיד הדר שם אינו אוסר ואינו עירוב להנותן שם עירוב אע"ג דס"ל בית שער דיחיד לא מיקרי בית שער וגם אינו מחלק בין בית שער החצר ובין בית שער דבית כמו שכתבו התוספות והרא"ש לומר דהא דאמר רבי יוחנן פנימי דחיצון נותן עירובו ל"ק אלא התם דאותו חיצון אינו בית שער אלא לבית שלפנים ממנו ומש"ה אין תורת בית שער עליו. ומשא"כ בית שער דנכנסין ממנו לתוך החצר דאף דשל יחיד הוא מ"מ תורת בית שער עליו. דז"א דא"כ מנ"ל להב"י לומר דס"ל להרמב"ם דפליגי אהדדי רבי יוחנן ורב יודא הנ"ל הא התוס' והרא"ש לחד שינוייא יישבו וכתבו דל"פ וחלקו בהכי וכמ"ש הב"י עצמו כאן אלא צ"ל דהא דאמר רבי יוחנן בית שער דיחיד אין לו בית שער היינו כשקובע לו מקום לאכול שם וכמו שמסיק ב"י בסוף הענין דס"ל כרב יודא דאמר אפילו בית התבן והמיוחד לדירה אינו אוסר עד שיקבע לו מקום לאכול שם וס"ל דמתניתין איירי בכל בית שער אף בבית שער דיחיד מיהו היינו דוקא הקרוי בית שער והיינו כבית שער דרבים אף שאוכל שם וכמ"ש הרמב"ם בפרק ד' או בית שער דיחיד ואינו אוכל שם ואף שהמשנה סתמא קתני מ"מ סתמא כפירושו דאילו בית שער דיחיד ואוכל שם לא מיקרי בית שער אלא שם בית גמור עליו. ודכוותיה נמי מ"ש דהנותן עירובו בבית שער אינו עירוב איירי בבית שער דרבים אפילו דר ואוכל שם. ובבית שער דיחיד שדר ואינו אוכל שם דדירה בלא קביעות מקום לאכול שם אינו כלום וכמ"ש הרמב"ם. ומ"ש ב"י שמ"ש הרמב"ם בפ"ד בית שער שרבים דורסים כו' לרבותא נקט הכי ר"ל דוחא ברישא דמילתא דהרמב"ם דאיירי שם באינו אוכל שם כמפורש בהדיא בדבריו דוקא כתב דבית שער דרבים דנקט לאו דוקא קאמר אלא י"ל דלרבותא כ"כ אבל ודאי מה שמסיק הרמב"ם וכתב שם ז"ל לפיכך אם קבע לו מקום לאכול בבית שער אינו אוסר עליו לפי שאינו מקום דירה לא כ"כ כ"א אבית שער דרבים דאיירי בי' ברישא אבל בית שער דיחיד כה"ג אוסר כיון שקובע לו מקום לאכול בו. ובזה נ"ל ליישב דמש"ה נקט הרמב"ם גם ברישא בלשונו בית שער דרבים משום דסיפא דוקא איירי ביה ודו"ק. אלא שאכתי קשה לשון הב"י דכתב וכיון דלא קי"ל כרבי יודא כו' אלמא כי תנן כו' דלא ה"ל לתלות במאי דלא קי"ל כו' אלא ה"ל להקשות בקיצור כיון דר' יודא מפרש אינו אוסר דמיירי גם בבית שער דיחיד ה"ה מאי דתנן אינו עירוב ג"כ מיירי אפילו בבית שער דיחיד וזהו דלא כמ"ש רבי יודא. ועוד למה נדחק ב"י לומר להרמב"ם דהמשנה בכל גוונא אמרה בין בית שער דרבים או דיחיד. גם אי איירי בבית שער דרבים ניחא טפי גם במ"ש שכן דעת רבינו והרמב"ם ושלא ס"ל כמו שתירץ הרא"ש לבסוף לחלק בין בית שער דבית לבית שער דחצר זהו דוחק: