פרישה, אורח חיים נב:ז
פרישה · Prisha, Orach Chayim 552:7
Open in the reader →1ואח"כ אוכלין עראי כו' שמעתי מפרשים דברי הרמב"ן דווקא אכילת עראי שאינו קובע לסעודה כלל הוא דאסור הא אם קובע עצמו כמו שאנו עושין שאנו נוטלין הידים ויושבין על הארץ ומברכין ברכת המזון שרי ומדקדקין בו מלשון הרמב"ן שכתב שאין דעתו עוד לאכול משמע הא אם דעתו עוד לאכול אף שכבר שבע מאכילה ראשונה ש"ד. ולעד"נ דזה ליתא דא"כ מאי קמל"ן הרמב"ן פשיטא הא סעודה מפסקת אחז"ל והא דקאמר ואין דעתו עוד לאכול ר"ל שאוכל תחלה כל שבעו וממילא אף שאוכל אח"כ מקרי אכילה גסה ולא סתם אכילה. וז"ל מ"ו לא כאלו שבטנם בטן רשעים אוכלים בשר כו' מדבר למנהג מקומות שהיו אוכלין בבשר בע"ט באב רק שבסעודה מפסקת לא היו אוכלין בדין התלמוד וה"ה לדידן נמי בריבוי המעדנים אפילו הן של מיני חלב עכ"ל: