פרישה, אורח חיים צ:א
פרישה · Prisha, Orach Chayim 590:1
Open in the reader →1וכן בג' שברים אין לחוש אם מוסיף עליהם כו' עיין במהרי"ל ריש דף נ"ב שכתב והיה מהר"י סג"ל מתמה אמאי לא רגילין לעשות נמי שברים יותר מג' שברים כאשר עושין בתרועה ודו"ק ע"כ וכתב מורי ע"ז ואנו רגילין להאריך אף בשברים עכ"ל ולעד"נ ליתן קצת טעם למנהג אשכנ"ז ומשום דס"ל כהרא"ש והרי"ץ גיאות דבסמוך דמצריכין לעשות שברים ותרועה בנשימה אחת ומש"ה מקצרין בשברים שלא לעשותו יותר מהשיעור משום חשש שלא יוכלו לעשות התרועה שאחריה באותו נשימה משא"כ בתרועה שהיא באה באחרונה שיכול להאריך בה כמו שירצה וכיון שיש טעם לקצר בשברים דסדר תשר"ת תקנו לקצר בכל השברים וע"כ הוצרך רבינו לאשמעינן דוכן לשברים להוציא מדעת מנהג אשכנז ועי"ל דל"ת דווקא על התרועה יכול להוסיף דהם תכופים זה לזה ולא הוה כמריע וחוזר ומריע אבל בשברים שהן קולות מופסקים נימא דהוה כעושה בשברים זה אחר זה שמסיק רבינו לקמן בשם הרמב"ן דבתרועה המריע וחוזר ומריע הוה הפסק וכן העושה ג' שברים לכן קמ"ל רבינו דכיון דחדא שברים הוא שהרי לא הפסיק ממש ביניהם דנימא דהוה כשברים אחר שברים ואפשר דזהו ג"כ טעם אשכנזים שאין מוסיפין: