פרישה, אורח חיים ו:ג
פרישה · Prisha, Orach Chayim 606:3
Open in the reader →1ואי משום דרבי יצחק דאמר חייב פי' ומדנקט חייב להכי ס"ל מברך על הטבילה דאף שבשאר ימות השנה אין בעלי קריין טובלין מ"מ ברגל חייב לטהר אינו ראייה דמ"ש רבי יצחק חייב לטהר כו' היינו לטהר עצמו מכל הטומאות ר"ל אינו בכלל חיוב אלא כשיכול להטהר מכל הטומאות אשר בכללם הוא טומאת מת הצריכה הזאת ג' וז' וזהו א"א בזמן הזה כדמסיק והאידנא אין לנו טהרה ור"ל אין לנו אפר פרה להזות בו טמאי מת וגם דאין הזאה מועלת כיון שאנו על ארץ טמאה נמצא אף שבעל קרי בזמן הזה יטבול עצמו לא נטהר עדיין מטומאתו דכל אדם בחזקת טמא מת ואינו יכול לקיים חיוב דטהרת הרגל. נמצא מ"ש רבינו ואף מטומאת מת חזר ופירש דבריו מה שרומז תחלה במכל הטומאות אבל אין לפרש דקאמר ואף דאפילו מטומאת מת שאינו בא מקלות ראש חייב לטהר דז"א דא"כ לא משני מידי אלא במ"ש תחלה היינו לטהר עצמו מכל הטומאות ור"ל החיוב אינו קאי מטהרת טבילה אלא אטהרה אחרינא דהיינו לטהר עצמו מכל הטומאות דייק וכתב אבל ר"ל אפילו מטומאת מת זהו כללא דמילתא שמעתי מפרש דבריו דמה שאמר לטהר מכל הטומאות ר"ל אף מטומאת מת ואותה טהרה צריכה הזייה ג' וז' וע"ז קאמר חייב לטהר והאידנא אין לנו טהרה פי' טהרה מטומאת מת אין לנו שהרי אין לנו הזאה גם כיון שאנחנו בארץ הטמאה הוי כטובל ושרץ בידו אבל א"ל לכך קאמר ואף מטומאת מת משום דזיב' וקרי באים מקלות ראש משא"כ בטומאת מת מש"ה ניחא טפי למתפלל בטומאת מת מטומאה מחמת קרי. דא"כ רישא דמילתא דכתב היינו לטהר עצמו מכל טומאות ללא צורך כתבו. דהול"ל היינו לטהר עצמו אף מטומאת כו' אלא כדפרישית דלהכי דייק לעיל וכתב מכל משום טומאת מת ודו"ק: