פרישה, אורח חיים יז:ב
פרישה · Prisha, Orach Chayim 617:2
Open in the reader →1ה"ג ואם לאו תוחבין כוש ברוטב ומכניסין לתוך פיה אם נתיישב דעתה מוטב ואם לאו מביאים לה הרוטב עצמה אם נתיישב דעתה מוטב ואם לאו נותנין לה מן האיסור עצמו. ופי' לא שהמאכל דבר אסור בעצמו אלא היתר וקרוי אצל י"כ איסור ואע"פ דבגמרא לא הוזכר אלא תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין לה על פיה עד שתתיישב דעתה אם נתיישב דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה שומן עצמה ולא חילק בין רוטב עצמו לשומן עצמו. מ"מ נ"ל דדעת רבינו דל"ד קתני בברייתא דנותנין לה מיד כל המאכל אלא מאכילין אותה מעט מעט על היותר אפשר כמ"ש רבינו לקמן סי' תרי"ח ז"ל ל"ש עוברה שהריחה או כו' נותנין לה מעט מעט והוא מדברי הרא"ש פרק בתרא דיומא שדייק כן מגמרא דכריתות כמ"ש לקמן וס"ל לרבינו דברייתא לא תני רישא וסיפא אלא לרבותא דברישא קמ"ל דלכתחלה אין נותנין לה אפילו מעט אלא תוחבין כוש ברוטב ונותנין לה הטעם לבד. ובסיפא קמ"ל דאם לא נתיישב מעתה מאכילין לה אפי' האיסור עצמו אבל הא דביני ביני לא תני ומזה לא קמיירי אבל באמת גם הברייתא ס"ל כך דמאכילין אותה מעט מעט ועיין ב"י שהאריך בזה לקמן ויש מפרשים דודאי גם רבינו ס"ל כברייתא דאם לא נתיישב דעתה בכוש נותיו לה מיד מן השומן עצמו אך שמתחלה נפל ט"ס בדברי רבינו ודילוג תיבות בכוש כאשר הוא באמת בדפוס ב"י שזהו הנוסח לוחשין באזנה אם תתיישב כו' ואם לאו נותנין לה מן הרוטב ואם לא נתיישב כו' נותנין לה מן האיסור והמגיה הגיה בבא זו של תוחבין לה בכוש כו' והניח גם בבא זו של ואם לאו נותנין לה מן הרוטב כו' אבל באמת לא היה בדברי רבינו רק תרתי בבות ופי' זה דוחק.