פרישה, יורה דעה קז:ב
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 107:2
Open in the reader →1יש אוסרין אפי' כשמכירו וזורק וכו' לפי שכשמערה המים כו' עד וחוזרין ונוגעין המים לכל הדגים המעיין בדברי הסמ"ג אלו יראה שלא הזכיר שם אם אוסרים במחבת או בקערה ונ"ל לבאר דבריו שמ"ש לפעמים בסוף העירוי כו' ר"ל כשרוצים לערות הדגים מהמחבת לקערה אז דרך כל אדם לשפוך המרק תחלה לקערה ואח"כ מערין הדגים משום דחיישינן שאם יהפכו המחבת כאחת ישפכו המרק. וחיישינן שמא לאחר ששפך המרק לקערה נשאר הדג טמא למטה עם קצת מרק ואז מיד נאסרו אותן עשרים או שלשים דגים שמונחין סביבו שהרי אין בהן ששים לבטל דבשלמא קודם ששפכו המרק לא היה בו כח לאסור סביבו שע"י המרק נצטרף כל מה שבמחבת לבטלו שהרוטב מוליך הטעם בכולה משא"כ עתה שאין שם אלא מעט רוטב ואח"כ חוזרין אותן דגים שנאסרו מטעם הדג טמא ע"י רוטב ואוסרין הסמוכין להם והנוגעין בהן נאסרו כדין חם בחם שצריך קליפה או נטילה הואיל ונגעו ביבש ואלו שנאסרו כדי קליפה אין בה כח לאסור המונחים עליהם והנוגעין בהם שהרי אין בהן כח לאסור את עצמן שיהיו כולן איסור ואיך יאסרו אחרים ועוד דאי סלקא דעתך שמיד במחבת יאסרו אלו את האחרים הסמוכים להם ואחרים האחרים עד כולן אם כן מיד יהא ששים נגד הטמא ולא נאסר כלום אלא עכ"ל שאין אלו אוסרין הסמוכין להן כמ"ש ואח"כ כשמערין לקערה אותן העשרים או שלשים שנאסרו ברוטב מדג הטמא חוזרין ואוסרין כל מה שבקערה בנגיעה שכל אחד אוסר כל סביבו בנגיעה אבל ע"י רוטב אין בהם כח לאסור דכלי שני הוא ואינו מוליך הטעם אבל בנגיעה מיהא אוסרין דדג עצמו והנאסרין ממנו ברוטב שהוא גוש יש בו חמימות כדי לאסור לחבירו הנוגע בו זהו טעם היש אוסרין. ואע"ג דרבינו ס"ל כיון שנתבטל הטעם שוב אינו אוסר כמ"ש בס"ס ק"ו וה"נ נתבטל קודם שעירו ממנה הרוטב דברים אלו הם דעת סמ"ג ומ"ש רבינו בסמוך על דברי הרשב"א גם על דברי הסמ"ג יש לומר כן אלא שבמה שיישב לדברי הרשב"א מיושב גם בכאן. ועיין מ"ש לעיל בס"ס ע"ב דנראה דאפילו המתירין כאן יש צד איסור שם בלב הדבוק באחד מהחתיכות. ואיפכא נמי אפילו האוסר כאן יכול להיות דמתיר לעיל מטעם שכתב שם דלמה נחוש לזה וע"ש: