פרישה, יורה דעה קי:ד
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 110:4
Open in the reader →1והא דחד בתרי בטל ביבש שדבר שאינו חשוב כו' רבינו רוצה לבאר כאן החילוק שיש בין דבר חשוב לשאינו חשוב בנתערב והחילוק שיש ביניהם בפירש ממקום קביעותו. והוא דנתערב דבר איסור שאינו חשוב בין היתר נתבטל ברוב ומותר הואיל והוא דבר שאינו חשוב אבל דבר חשוב מנתערב ברוב אע"פ שבטל מן התורה רבנן אסרוהו הואיל והוא דבר חשוב ואפילו אם פירש אחד מן התערובות אסור דהואיל ואין איסורו אלא מדרבנן גזרו לאסור אף הפירש מהתערובות שלא יבואו להקל ולאכול מהתערובות עצמו אבל באיסור קבוע וניכר במקומו לא שני לן בין חשוב לשאינו חשוב דהואיל והאיסור ניכר במקומו אף זה שאינו חשוב אינו בטל אלא שיש חילוק בין נטל ביד ממקום הקבוע או אם פירש ממקום הקבוע דבאם לקח מאחת מהן בין דבר חשוב בין דבר שאינו חשוב לעולם אחור דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא נתבטל האיסור ואם פירש אפילו דבר חשוב נמי מותר דאמרינן כל דפריש מרובה פריש ולא חיישינן שמא יקח מן הקבוע דאטו ברשיעי עסקינן דאכל איסורא דאורייתא במזיד וביאור מהו נקרא פריש יתבאר בסמוך בדברי רבינו (בסעיף י"ט וכתב שהביא פלוגתת רשב"א והרא"ש שתלוי בפלוגתת ר"י ור"ת ע"ש בדרישה עכ"ה) דלדעת ר"ת פריש ממילא שרי פריש במתכוון אסור ור"י לא מחלק בין מתכוון לשאינו מתכוון אלא כל דפריש קודם שנודע התערובות שרי אבל פריש לאחר שנודע התערובות אסור וע"פ זה דברי רבינו מבוארים. ומ"ש רבינו ואפילו אם פירש אחד מן התערובות אסור כתב ב"י שהוא לדעת ר"י ודלא כר"ת ול"נ דקאי אליבא דכ"ע ורבינו תפס ל' הגמרא שכתב סתם ואם פירש והיינו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: